סערה בלונדון: המסעדות הישראליות נעלמו מרשימת המסעדות הטובות ביותר
מגזין "טיים אאוט" מתנצל לאחר שמסעדות ישראליות הושמטו
מגזין "טיים-אאוט" הבריטי, שהתפרסם לאחרונה עם רשימה של 20 מהמסעדות המזרח־תיכוניות הטובות בלונדון, חווה סערה לאחר שנודע כי בגרסה הראשונית של הרשימה לא הופיעו כלל מסעדות ישראליות. בעקבות הביקורת המרובה, המגזין עדכן את הרשימה והוסיף לה שלוש מסעדות בבעלות ישראלית.
ההשמטה ותגובת המגזין
אתר Jewish News, המספק חדשות לקהילות היהודיות בלונדון, חשף בחודש יולי שעורכת הרשימה, סוזי בקוס, פרסמה מאמר שבו טוענת כי האוכל הישראלי מהווה "גניבה קולינרית" וכי ישראל נהנית מרווחים על חשבון דיכוי. המאמר עורר התנגדות רבה והוביל לציפיות לתגובה מהמגזין.
לאחר פניית start, מסר דייב קלהון, סמנכ"ל התוכן הראשי של "טיים אאוט": "עדכנו את רשימת המסעדות כך שתכלול גם מסעדות ישראליות. ההשמטה הראשונית הייתה טעות מצערת וכשל עריכתי, ועל כך אנו מתנצלים. אנו נמשיך להציג את כל התרבויות והקהילות בעיר".
המסעדות הישראליות שנוספו לרשימה
ברשימה המעודכנת נמצאות כעת שלוש מסעדות ישראליות:
Bubala
מסעדה הציעה תפריט צמחוני־מודרני בהשראה ישראלית, עם מנות כמו חומוס, לאבנה, שיפודי פטריות ולטקעס. המגזין ציין כי מדובר באחת המסעדות הצמחוניות המובילות בעיר, שהחלה כסניף קטן בספיטלפילדס והתרחבה לסוהו ולקינגס קרוס.
The Palomar
הממוקמת בלב אזור הסוהו ונוהלה על ידי יזמים ישראלים, תוארה כמקום המציע "אנרגיה של חגיגה מזרח־תיכונית" עם מוזיקה, בר ואווירה תומכת במנות מגוונות כמו ארטישוק סגול עם לאבנה ותמנון חרוך עם סלט עדשים.
Rovi
מסעדה של השף יותם אוטולנגי, המתמקדת במנות על בסיס ירקות ובישול על גריל. המגזין הדגיש את הדגש על הבישול הישראלי־העכשווי, עם מנות חדשניות כמו שווארמת סלרי וצלעות תירס מתוקות.
מסעדות נוספות ברשימה
הרשימה החדשה כוללת גם מגוון רחב של מסעדות מזרח-תיכוניות נוספות, כמו מסעדות איראניות, סוריות, עיראקיות, טורקיות ולבנוניות. בין המסעדות המוזכרות ניתן למצוא את Berenjak, Imad's Syrian Kitchen, Juma Kitchen, Mangal 2, Al Waha ו-Beirut Bistro.
סיכום
עדכון רשימת המסעדות של "טיים אאוט" שיקף לא רק את תרבות האוכל הרבת משמעויות של לונדון, אלא גם את הרגישויות החברתיות והפוליטיות שמקיפות את תחום הקולינריה בעולם המודרני. השיח סביב המסעדות הישראליות והישראלים בעיר משקף מתחים רחבים יותר שנמצאים בנוף הפוליטי והחברתי בין קהילות שונות ברחבי לונדון.