הסקר האחרון מצביע על שינויים במפה הפוליטית בישראל

הליכוד עדיין המפלגה הגדולה, אך עם ירידה במנדטים

בעוד מפלגת הליכוד ממשיכה להוביל בחיים הפוליטיים בישראל עם 24 מנדטים, על פי סקר חדשות 12 שנערך ב-06/04/25, המפלגה חווה ירידה, ונראה כי היא מאבדת מעוצמתה לטובת מפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן, אשר צומחת ל-16 מנדטים.

לאחר הליכוד, מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד זוכה ל-14 מנדטים, במקביל למפלגת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ, שגם היא עומדת על 14 מנדטים. מפלגות ישראל ביתנו וש”ס זוכות כל אחת ל-10 מנדטים, בעוד יהדות התורה מקבלת 8 מנדטים. המפלגות הערביות חד"ש-תע"ל ורע"מ מקבלות 5 מנדטים כל אחת. חשוב לציין כי הציונות הדתית בראשות שר האוצר סמוטריץ' לא עוברת את אחוז החסימה על פי הסקר.

הופעת מפלגת בנט והשלכותיה

אם הבחירות היו מתקיימות היום, מפלגת "בנט 2026," אשר בראשה עומד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הייתה זוכה ל-23 מנדטים, מה שממקם אותה במקום הראשון. הליכוד במצב זה הייתה במקום השני עם 22 מנדטים, בעוד הדמוקרטים היו מצליחים להגיע ל-13 מנדטים. הזינוק בכוח של מפלגת בנט נובע, כנראה, מהיכולת שלה למשוך קולות מהליכוד ומעוצמה יהודית, וכן ממפלגות האופוזיציה כמו הדמוקרטים, יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו.

קטארגייט ועמדות הציבור

ברקע פרשת קטארגייט, הסקר ציין כי 62% ממצביעי הקואליציה סבורים שקטאר היא מדינת אויב. כן עולה כי עמדות המצביעים בנוגע למתן שירותים לקטאר בזמן מלחמה גם הן משקפות השקפה בעייתית, כאשר 84% ממצביעי האופוזיציה סבורים שפעולה כזו אינה ראויה, לעומת 58% ממצביעי הקואליציה.

כשהנשאלים התבקשו לבחור בין שתי טענות – בהן טוענים את המניעים לפיטורי ראש השב"כ ובחינת הקשר עם פרשת קטארגייט – 67% ממצביעי האופוזיציה סבורים שהפיטורים נועדו למנוע את הפרשה, בעוד שרוב מצביעי הקואליציה (47%) חושבים כי ההפך נכון.

תמיכה בעסקאות להחזרת חטופים

באשר לעסקה להחזרת החטופים בתמורה לסיום המלחמה, הסקר מצביע על פער משמעותי: 90% ממצביעי האופוזיציה תומכים בעסקה זו, לעומת 52% ממצביעי הקואליציה.

לסיום, הסקר מספק תמונה מורכבת יותר של השיח הפוליטי בישראל, ובעיקר של השפעת ההתרחשויות האחרונות על הדינמיקה בין המפלגות השונות. נראה כי רעיונות חדשים והופעות של דמויות מרכזיות כמו בנט способны לשנות את מפת הכוחות הקיימת