עימות חריף בין משרד האוצר למערכת הביטחון סביב הוצאות הביטחון

תמצית המצב

עימות מתגבר בין משרד האוצר למערכת הביטחון בעקבות זינוק צפוי בהוצאות הביטחוניות. על פי דיונים פנימיים שהתקיימו במשרד האוצר, הצפוי לחרוג מתקציבו בכ־25 עד 30 מיליארד שקל עד סוף 2025. באופן מעניין, חצי מהחריגה לא נוגעת למבצעים צבאיים באיראן ובעזה.

חילוקי דעות לגבי תקציב הביטחון

העמדות בין שני הצדדים במשא ומתן לגבי תוספת התקציב ממחישות את גודל הפערים. בעוד משרד הביטחון דורש תוספת של 60 מיליארד שקל לשנתיים הקרובות בעקבות ההתפתחויות האחרונות, באוצר מעריכים שהעלות הדרושה היא למעשה פחות מ־30 מיליארד שקל. גורמים בכירים באוצר תיארו את ההתנהלות של משרד הביטחון כחסרת אחריות פיסקלית, accusing it of creating "facts on the ground" without prior budgetary approval.

לחצים ושיטות עבודה

באוצר טוענים שהתהליך הנוכחי כולל לחץ מתמשך על הגורמים בפנים, כאשר הוצאות כבר מאושרות לאחר גמר תהליכי רכש. "זו שיטת עבודה שלא יכולה להימשך", טוענים שם, ומוסיפים כי ישנה מגמת ניפוח תקציבי במשרד הביטחון.

קרב על מילואימניקים

כחלק מהבעיות המועלות, נמצא גם השימוש הלא יעיל במילואימניקים, כאשר באוצר טוענים כי חלקם מבלים זמן רב ללא מטלות משמעותיות, מה שמוביל להוצאות מיותרות.

המלצות ועדת נגל להתעצמות צה"ל

נקודת מחלוקת נוספת נוגעת להמלצות ועדת נגל, שהציעה תוספת של 9 מיליארד שקל לשנת 2025. בפועל אושרה תוספת של 4 מיליארד שקל בלבד, כאשר חלק מהסכום יצא מתקציב משרד הביטחון עצמו. האוצר טוען כי הוצאות נוספות שייעודן ברור כבר חודשו במסגרת התקציבים הקודמים.

העתיד והשלכות המו"מ

תוצאות המשא ומתן בין האוצר למערכת הביטחון יקבעו את עתיד התקציב השנתי לשנת 2025. הכנת תקציב שני צפויה לארוך למערכת בצורה מיידית, עם אזהרות לגבי העלאות מסים וגזירות כלכליות אפשריות. החשב הכללי שיער כי ההשפעה נטו על הגירעון תהיה זניחה למרות העלויות הגבוהות.

סיכום

העימות בין משרד האוצר למערכת הביטחון ממחיש את המורכבות בתקצוב הביטחוני בישראל על רקע השינויים במצב הבטחוני. ההשלכות של תוצאות המשא ומתן יידרשו תשומת לב מעמיקה והבנה של הבעיות התקציביות באופן רחב יותר, דבר אשר משפיע על המדיניות הציבורית במדינה.

תגובה ממערכת הביטחון לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.