בניגוד לטענת שיקלי: זו הסיבה לעלייה בביקוש לבתי ספר יהודיים בתפוצות

עלייה חדה בביקוש לבתי ספר יהודיים

דו"ח עולמי חדש של ארגון יונייטאד בשיתוף משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חושף כי לאחר מתקפת ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר, נרשמה עלייה משמעותית בביקוש לבתי ספר יהודיים ברחבי העולם. העלייה ניכרת בעיקר בצפון אמריקה, צרפת, הולנד ואוסטרליה, והיא נובעת מהתחזקות גילויי אנטישמיות ופחד גובר בקרב יהודים להפגין את זהותם באופן גלוי.

נתונים עיקריים מהדו"ח

עלייה בביקוש בגרמניה ובצרפת

בצרפת, נרשמה עלייה של 27% בפניות לבתי ספר יהודיים מאז תחילת המלחמה, עם שיעור תלמידים במסגרות יהודיות שזינק מ-16% בשנת 1986 ל-40% כיום. כ-1,200 תלמידים נותרו ללא מקום בשל מחסור בכיתות. בגרמניה, בטורונטו ובאמסטרדם, בתי הספר היהודיים מדווחים על עלייה במספר הבקשות לרישום. בצפון אמריקה, 60% מבתי הספר דיווחו על גידול בהתעניינות.

מצוקות תשתית

עם זאת, מנהלי מוסדות מדווחים על מחסור בכיתות, צוותי הוראה והכשרה מקצועית. רק 35% מהמורים שנסקרו תיארו את עצמם כמוכנים להתמודד עם האתגרים הנוכחיים, והם חווים לחץ אישי בעת שסופגים ציפיות מצד הורים לספק כלים למאבק באנטישמיות, הכוונה רגשית ומידע תאי על המצב בישראל.

הקשר היהודי והחיים החברתיים

באוסטרליה, 22% מהיהודים ציינו כי הם חוששים להפגין את זהותם היהודית, ו-38% מעדיפים להצניע סממנים יהודיים. בארצות הברית, רק 39% מהנשאלים מצהירים כי הם מרגישים בטוחים לעטות סממנים יהודיים בפומבי. בבריטניה, 64% מהיהודים חשים פחד להציג את זהותם בגלוי, כאשר 73% מדווחים על פגיעה בתחושת הביטחון האישי.

השפעות חברתיות

עפ"י הנתונים, 47% מהצעירים היהודים בארה"ב מתחת לגיל 35 דיווחו על ניתוק קשרים עם אנשים בעקבות התבטאות לגבי הסכסוך. גם באירופה נרשמו נתונים דומים עם 33% מהסטודנטים היהודים שהעידו על אובדן חברים בגלל קונפליקטים הקשורים לישראל.

שייכות והגברת הקשר לישראל

לצד הפחד, נרשמה גם התחזקות בקשר הרגשי לישראל, כאשר 82% ממנהיגי הקהילות היהודיות באירופה דיווחו על גידול במחויבות לישראל. בקרב צעירים יהודים שנסקרו, 90% ציינו שאכפת להם מישראל, אם כי רק 76% הרגישו קישור רגשי חזק.

התנהלות בתי הספר היהודיים

מנהלת יונייטאד, חנה דורסמן, ציינה כי בתי הספר היהודיים הפכו ל"עוגן חינוכי וחברתי", וכעת הם נדרשים להציע כלים רגשיים וידע אקטואלי. שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, טוען כי מדובר ב"גל של התעוררות יהודית", אם כי הנתונים מצביעים על מציאות מורכבת שבה יהודים רבים חווים יחס עוין כלפי זהותם.

האם מדובר בהתעוררות או בהתבצרות? הנתונים מצביעים על מגמות כפולות—גידול בזהות לצד הסתגרות, והשאלה נותרת פתוחה