2025-02-26 19:27:00

מסע הלוויה של משפחת ביבס: עם שמתאבל יחד

במהלך מסע הלוויה של משפחת ביבס, עופרי, אחותו של ירדן ביבס, התבטאה באומרה: "דרך החלון אני רואה מדינה שבורה. לא נקום ולא נשתקם עד שאחרון החטופים בבית. תודה לכולם". דבריה משקפים את הכאב העמוק של משפחת ביבס, שנאבקת להיכן שלא נוכל להתעלם מסיפוריהם הטראגיים של שירי, אריאל וכפיר, שנרצחו בשבי בעזה.

מדינה כואבת אך לא שבורה

הלוויה, שהתקיימה בנוכחות אלפי אנשים, הציגה תמונה של מדינה כואבת אך חסונה. לצד אנשים ממגוון רקעים – דתיים וחילוניים, צעירים ומבוגרים – התקיימה הדגשת החיבור הלאומי של העם. במהלך הדרך, אנשים עמדו בצד הכביש, רבים מהם עצרו את רכביהם והביעו תמיכה בשקט ובעידוד.

כואבים אך נלחמים

הטבח שהתרחש ב-7 באוקטובר גבה את חייהם של 38 ילדים, ביניהם תינוקות וכאלה בגילאי 3 עד 6, מה שהיווה אסון בקנה מידה לאומי. הנתונים מצביעים על 20 ילדים שנותרו יתומים משני הוריהם, ו-96 ילדים איבדו הורה אחד. הכאב הכבד הזה לא רק נוגע למשפחות שכולות, אלא משפיע על החברה הישראלית כולה, ובמידה רבה תהליכים חברתיים שלמים.

עתיד בלתי ידוע

עם סיום הליך הלוויה, יש תחושת שינוי בעקבות האירועים האחרונים. במדינה שלא תחזור לאותה ממשלה קודמת, קיים הפוטנציאל לשינוי, להבנה מעמיקה יותר של הרוע במשקלם. ישראל, כמדינה פצועה, נושאת כאב ואובדן, אך גם תקווה ונחישות להילחם. כאמור, "אנחנו לא שבורים. אנחנו פצועים, כואבים, אבל נלחמים".

אירועים אלו מהווים קריאה לאחדות ולזיכרון משותף, שלא ייתכן שיתמוססו באנחות של פרטים בודדים אלא יתאגדו לכדי נרטיב חזק יותר להמשך ההתמודדות עם המציאות המורכבת.

תו תגיות

#משפחתביבס #אבלשורשי #טרגדיהלאומית #אחדותולזיכרון #נחישות_ישראלית