עסקני הליכוד לא מבינים כיצד פרסום עובד

המערכון שעורר סערה

המערכון שגרם לתגובה חריפה ממערכת הליכוד נחשב בעיני רבים במערכת התרבות כמעולה. התסריטאית של המערכון, גאיה וילדמן, היא חברה קרובה של המאמר, וכותבו מעריץ את השחקנים המעורבים. עם זאת, הוא טוען שהצעקות על "פגיעה במורל" רק הובילו לתשומת לב מיותרת למערכון, שהיה עובר בשקט אלמלא ההמולה שהתקיימה סביבו.

טענות העסקנים

העסקנים מהליכוד העלו כמה טענות עיקריות שבגינן הם מתנגדים לשידור המערכון:

טענה 1: ערוץ 11 מייצג קבוצה שמאלנית

לפי טענה זו, ערוץ 11 הוא ערוץ תעמולה המייצג קבוצת שמאל רדיקלית. עם זאת, המאמר מדגיש כי הערוץ מציע תוכן מגוון, כולל תכנים דוקומנטריים שזוכים להערכה רבה.

טענה 2: ערוץ 11 פוגע במורל לאומי

לאחר מכן, העסקנים טוענים כי הערוץ מקדם סרבנות. אך המאמר מצביע על כך שאין כל ראיה בתוכניות שהם מפרסמים לכך, ואף מציע לצפות בתוכניות בהנחיית אילה חסון ושאר המנחים, שאין להם כוונה לפגוע במורל הלאומי.

טענה 3: מערכון המזלזל ביוני נתניהו

לבסוף, העסקנים טוענים שהמערכון פוגע בזכרו של יוני נתניהו. המאמר מציין כי המערכון התייחס לדמותו של בביבי נתניהו מהעבר ולא ליוני, ומדגיש את חשיבות ההבחנה בין השניים.

תגובות המשקפים את דעת הציבור

הכותב מתאר את התגובות בעקבות הופעתו הראשונה כאורח בשידור "פטריוטים". יש המביעים חשש מהאפשרות שיתמוך בעמדות ימין, בעוד הוא מכחיש זאת בקול רם. הוא מדגיש את מחויבותו להמשיך להיות בקו המחשבה השמאלי ולפעול לקידום רעיונות חופשיים ופתוחים.

סיכום

במאמרו, גיא מרוז בוחן את השפעות הפרסום ואת המשמעות של העיסוק במאבקים ציבוריים בתרבות ובעיתונות הישראלית. הוא משאיר את הקוראים עם שאלה האם עסקנות ציבורית באמת מתאימה לעולם הסאטירה. "מה שנשאר לעשות זה לנסות להיות יותר מתוחכמים", הוא מסכם, על מנת להימנע מהשפעות שליליות על תרבות השיח בישראל