פרשת השבוע: חיי שרה – דחיית נדיבות עפרון

קניית מערת המכפלה

כחלק מן ההתרחשויות המהותיות בפרשת חיי שרה, אברהם אבינו פונה אל עפרון החוי, בעל הקרקע של מערת המכפלה, ומבקש לרכוש את המקום כדי לקבור את אשתו, שרה. עפרון בתחילה מציג את עצמו כאדם נדיב, מציע לאברהם שהקרקע תינתן לו בחינם. אולם, בשיחה שהתקיימה בהמשך בין השניים, עפרון מתפתה ומציע מחיר של ארבע מאות שקל כסף, לא סתם שקל, אלא שקלים "עובר לסוחר", ששוויים פי מאה.

השיעור המוסרי

חז"ל דרשו מהסיפור הזה את האמרה "רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים". עפרון ייחס לעצמו מעלות רבות בפומבי, אך כאשר הגיע הזמן לפעול, הוא גילה את הצדדים החשוכים שלו והדרישות הגבוהות שלו. לעומת זאת, אברהם מתנהל בדרך שונה; הוא מדבר מעט אך עושה הרבה, כמו בסיפור עם האורחים שבו ניסה להציע להם רק לחם, אך בסופו של דבר הגיש להם שלושה פרים.

ההתנהלות של עפרון ואברהם

שואלים מדוע עפרון לא חשב פעמיים לפני שדרש כסף כאשר הוא הציג את נדיבותו לעיני קהל. תשובת חז"ל היא שעפרון דיבר "לאוזני בני חת", ושם הציג עצמו כאדם נדיב. כאשר הוא עבר לשיחה פרטית עם אברהם, הוא לא היסס לדרוש סכום מכובד. אברהם, בתגובה, שילם את הכסף לעיני הציבור כדי שיהיו עדים לקנייתו, בכך הוא חינך את הציבור לערכים של עמידה בהתחייבות.

הבנת נפש האדם

כמו שהסביר הרב שלום שוודרון זצ"ל, העניין אינו תמיד קשור לשקר. כאשר הרשעים מדברים על מעלותיהם, הם נוטים להפריז, בעצם מכתימים את חיי המעשה באשליות. בעבור הצדיקים, ישנו פחד מיראת שמיים, והם מקפידים לא להבטיח יותר מאשר מה שניתן לספק. הם מבינים כי החיים מציבים בפניהם אתגרים, ולכן אינם מבטיחים דבר שמעבר למה שנראה להם ריאלי.

סיום והמשמעות

לסיום, הסיפור של עפרון ואברהם מספק שיעור מוסרי חשוב לגבי ההבדלים בגישה בין אנשים צדיקים לרשעים. הבהלה לעושר ולממון יכולה לכרוך חובות על בני אדם ולבייש אותם, כאשר למעשה עקרונות מוסריים היו אמורים להנחות את התנהלותם. חז"ל מתארים את עפרון כאחד שנבהל מהממון, דבר הממחיש את החולשה האנושית המזיקה.

עשור על פני הקלפים, פועלים במו ידיהם לסמן את ההבדלים הקונקרטיים בחייהם ובאופן שבו הם מנהיגים את עצמם והשפעתם על סביבתם. כך, המוסריות והיושר עומדים במרכז הסיפור, ומזכירים לקוראים את החשיבות של מעשה מאחורי המילים.