פתיחת הרבנות לנשים: לא רק עניין משפטי, אלא עדות חיה לאקטיביזם

פסיקת בג"ץ ההיסטורית

השבוע קיבל בג"ץ החלטה היסטורית שמורה על פתיחת שערי הרבנות בפני נשים, ומאפשר להן לגשת לבחינות ההסמכה, לאחר שנים רבות בהן הן נחסמו בפניהן בשל מגדרן בלבד. מדובר בהחלטה המשקפת שינוי משמעותי במערכת הפטריארכאלית, כאשר המשפט המשקף את האירוע הוא "ותקרבנה בנות צלפחד" מפרשת השבוע.

היסטוריה וחדשנות

הפסיקה מסמנת אבן דרך חשובה, אך לא סוף הדרך. היא מביאה לידי ביטוי את הצורך לשנות לא רק את החוק, אלא גם את התודעה בחברה הישראלית. הבנת תהליך זה משתקפת בסיפורן של בנות צלפחד, אשר ניגשו אל משה בבקשה להוריש את נחלת אביהן שנפטר ללא בנים: "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן". הן לא רק דרשו זכויות אישיות, אלא חתרו לשמר את כבוד משפחתן.

יכולת השפעה ומורשת הלכתית

בקום מחאתן, בנות צלפחד הוצגו בתחילה כחלק מקולקטיב, אך במהלך תהליך ההתאגדות שלהן, הן הצליחו לקבל הכרה בזהותן הייחודית: שמותיהן – מַחְלָה, נָעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצָה. כנגד הקולות ההיסטוריים, חז"ל מציינים את עוצמתן של נשים אלו, שזכויותיהן הוגנו לא רק במערכת החוקים, אלא גם בעקרונותיו של החוק עצמו.

המאבק המתמשך לשינוי תודעה

עו"ד איילת רזין בית-אור, לשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה, ציינה כי פסק הדין מהווה עדות חיה לאקטיביזם ולדרישה להשמיע קול בעולמות הלימוד וההנהגה. מדובר בהצלחה לא רק של העותרות, אלא מהלך לחיזוק עמוד השדרה המוסרי של החברה הישראלית. האתגר הלא פשוט התמשך הוא בד בבד בבתי הדין ובמועצות הדתיות, שם נשים נדרשות להיאבק על מקומן ועל השפעתן.

סיכום

באופן כללי, פסיקת בג"ץ הינה אבן דרך מכוננת, אך הדרך עוד ארוכה. אין ספק שהשפעתה יוצרת התחלות חדשות, ומזכירה לנו את כוחה של נשים לשנות מציאות. בשיח הנוכחי, ברורה ההבנה שזכויות וזכאות אינן רק מהות משפטית אלא גם מגדרית.