פערים בגישה לטיפול עירוי חדשני במחלת אלצהיימר
מחקר חדש מצביע על אי-שוויון בגישה ל-Lecanemab
טיפול העירוי החדש למחלת אלצהיימר, Lecanemab, זוכה לאימוץ גבוה בקרב קבוצות מסוימות של חולים, במיוחד גברים, לבנים, תושבי ערים ובעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה יותר. מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Network Open מדגיש את הפערים בגישה בין אוכלוסיות שונות וטוען כי יש להתייחס לכך בהקשר של קובעי מדיניות בריאות.
אישור והשפעות על Medicare
באוגוסט 2023, Lecanemab היה הטיפול הראשון שהשפיע על מחלת אלצהיימר, אשר קיבל כיסוי רחב של Medicare. אישור השימוש בטיפול זה שנוי במחלוקת, זאת בעקבות יעילותו המוגבלת בהאטת ירידה קוגניטיבית והשיעור הגבוה של תופעות לוואי חמורות, כמו דימום מוחי. מחירה של התרופה, אשר מגיעה ל-26,000 דולר בשנה, בנוסף לעלויות נלוות של כ-7,000 דולר, מוסיף לדאגות פיננסיות.
פרנק ג'ואו, סטודנט לרפואה ב-UCLA, ציין כי "תרופה זו תורמת להגדלת ההוצאות של Medicare על חשבון רבים, בעוד שהיא זמינה למעטים בלבד". הוא הוסיף כי ממצאי המחקר מבהירים את הפערים הקיימים בגישה לטיפולים חדשניים.
נתוני מחקר והבדלים דמוגרפיים
החוקרים ניתחו את כל המוטבים של Medicare אשר קיבלו את Lecanemab, והשוו את הדמוגרפיה שלהם לאוכלוסיית חולי אלצהיימר ופגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) האחרים. הממצאים חשפו כי מתוך 1,725 משתמשים ב-Lecanemab, 48.5% היו גברים, 90.5% לבנים, 88.0% תושבי ערים, ו-98.7% בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה יותר.
השפעות והמלצות
לפי המחקר, השיעור של חולי אלצהיימר שהשתמשו ב-Lecanemab היה גבוה פי 6 בקרב לבנים לעומת שחורים, וגבוה פי 24 בקרב בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה לעומת נמוך. הממצאים מצביעים על אי-שוויון בגישה לטיפולים פורצי דרך בארצות הברית, דבר שמחייב התייחסות מצד קובעי המדיניות.
ד"ר ג'ון נ. מאפי, פרופסור חבר ב-UCLA, התייחס לשיקולים שעליהם לקחת בחשבון כאשר בוחנים את המשך הכיסוי של Medicare לטיפול זה, והמליץ על ניתוח נתונים מהמרשמים על מנת להעריך את היעילות והנגישות של הטיפול.
מסקנות
המחקר מדגיש את הצורך בהבטחת גישה שוויונית לכל המטופלים שיכולים להפיק תועלת מטיפול יעיל ובטוח. ככל שהתחום מתפתח, יש להקפיד על פיקוח והבנה מעמיקה של האתגרים החברתיים והכלכליים הקשורים לקבלת טיפול רפואי מתקדם.
מחברים משותפים למחקר כוללים את ד"ר אוטיבה אסיאן וד"ר קתרין סרקיסיאן מ-UCLA וד"ר ברוס לנדון מאוניברסיטת הרווארד. המחקר מומן ממענקים של המכון הלאומי להזדקנות במכונים הלאומיים לבריאות