פערים גדולים בין רשות המסים ללמ"ס

הכנסתם של העשירון העליון בישראל

על פי מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה חודשית ממוצעת של העשירון העליון בישראל, הכוללת את בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר, עומדת על 94 אלף שקל, לעומת 66 אלף שקל המצוינים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). זהו פער משמעותי שעורר עניין רב בתחום הניתוח הכלכלי.

אי דיוקים בנתוני הלמ"ס

ההבדלים בין הנתונים מגיעים מכך שרשות המסים מתבססת בעיקר על נתוני תשלומי המס בפועל ודיווחים על הכנסות, בעוד שהלמ"ס אוספת נתונים через סקרים. בשנים האחרונות, אמינות הסקרים נפגעה, ומשיעור המשיבים לנתוני הלמ"ס בשנת 2012 שהיה 82%, ירד בשנת 2022 ל-43%.

פערי שכר בין נשים וגברים

לצד הפערים בהכנסות בין מגזרים שונים, פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים. השכר הממוצע במשק באוקטובר עמד על 13,620 שקל, אך ישנם תחומים כמו ההייטק בהם הפערים משמעותיים יותר.

השפעות פערי ההגדרה

בעשירונים מתחת לעשירון העליון, ישנו אפקט הפוך בו עשירונים 8 ו-9 מרוויחים, על פי רשות המסים, פחות מאשר הלמ"ס. הסיבה טמונה בהגדרת משק הבית; הלמ"ס מחשיבה משקי בית כהשתתפות בהוצאות משותפות, בניגוד לרשות המסים, המחשיבה רק הכנסות של בני זוג רשומים. מצב זה יוצר עיוותים בחישוב ההכנסות הממוצעות.

שיטת המיסוי בישראל

מכאן, מסתבר כי המיסוי בישראל הוא פרוגרסיבי, כלומר, ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך שיעור המס עולה. בעשירון השני לדוגמה, שיעור המס עומד על 3%, בעוד שבעשירון התשיעי שיעור המס מגיע ל-21.6%.

המצב בעשירון העליון

על אף שהעשירון העליון משלם 62.9% מהמסים הישירים במדינה, חלקם בכלל ההכנסות הוא כ-45.6% בלבד. שני העשירונים העליונים יחד משלמים יותר מ-80% מהמסים הישירים, בעוד שלמרבית העשירונים הנמוכים יש חלק כמעט זניח מהמסים.

מסקנות

המחקר מדגיש את הקיים במדינת ישראל בשיטת המיסוי וכן את ההשפעות של פערי ההגדרה על הנתונים הכלכליים. השפעות אלו לא רק משפיעות על תכנון מדיניות כלכלית אלא גם על הקהל הרחב, אשר חווה בצורה יומיומית את השפעותיהן.

מערכת חדשות start מחויבת לשיח מגוון ומכבד ומודעת להשפעות השונות של הנתונים המוצגים.