פער השכר של המכללה: ירידה ומגמות חדשות
תמצית המחקר
פער השכר של המכללה, המוגדר כהפרש בין השכר הממוצע של העובדים עם תואר ארבע שנתי לבין העובדים עם תעודת בגרות, היה גבוה במידה ניכרת במשך עשרות שנים. עם זאת, מחקר חדש מצביע על כך שהפער הזה הולך ומצטמצם בעשרים השנים האחרונות. מחקרם של חוקרים זכרי בלימר וסרה קוינסי מאוניברסיטאות פרינסטון ווונדרבילט, בהתאמה, מתבסס על נתונים שנאספו מאז 1900, הכוללים את מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, רישומי ציוני מבחנים צבאיים וסקרים ארוכי טווח מטעם הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה.
פערים בין קבוצות הכנסה
מגמת ה"רגרסיביות"
נמצא כי הפער בשכר המכללה בין האמריקאים בעלי הכנסה נמוכה לבין כאלה עם הכנסות גבוהות הצטמצם בחצי מאז 1960, תופעה שמכונה "רגרסיביות". ניתוחם של בלימר וקוינסי מרמז לכך שיכולת המוכנות של הסטודנטים אינה גורם מרכזי, שכן הפער בציוני המבחנים בין עשירים לעניים בקרב האוכלוסייה הנרשמת למכללות נותר יציב (כ-10 אחוזים) מאז 1965. הם מציינים כי ההסבר לרגרסיביות אינו נובע מברירה המבוססת על יכולת.
שלושה גורמים מרכזיים
חוקרים ציינו שלושה גורמים המהווים 80 אחוז מהתופעה:
- מוסדות לימוד: המוסדות שבהם יתכן וסטודנטים ממעמד כלכלי נמוך מתרכזים – מה שמכונה "אוניברסיטאות ציבוריות שממוקדות בהוראה" – סבלו מירידה בתקצוב, שימור סטודנטים וערך כלכלי בוגר מאז 1960 בהשוואה לאוניברסיטאות הממוקדות במחקר.
- רישום לקולג'ים קהילתיים ולמוסדות למטרות רווח: סטודנטים ממעמד נמוך נרשמים בעקביות לקולג'ים קהילתיים ולמוסדות למטרות רווח מאז שנות ה-80 וה-90 במקום למוסדות ארבע שנתיים לא-לומדים ברמה גבוהה יותר. בעיות כמו שיעורי נשירה גבוהה ותוצאות פוסט-בגרות נמוכות יותר מתועדות במובהק.
- בחירות מקצועיות: סטודנטים בתרציל ההכנסות הנמוך בוחרים במקצועות ששווים השכר פחות מ-4 אחוזים מאלה של סטודנטים בתרציל העליון מאז שנות ה-2000, כולל מקצועות במדעי הרוח.
תקוות לעתיד
בלימר וקוינסי אינם אופטימים בלבד, ומדגישים כי הרגרסיביות ככל הנראה אינה תופעה קבועה במערכת ההשכלה הגבוהה. הם מצביעים על שינויים במדיניות שישפיעו על הביקוש וההיצע לקולג'ים בשנים האחרונות, כמו ירידה במספר הנרשמים לקולג'ים קהילתיים מאז השיא ב-2012. החוקרים ממליצים על מחקר נוסף כדי לברר את השפעת המדיניות השונה על תופעת הרגרסיביות.
במקביל, נקודה חשובה היא שהממצאים עשויים להעיד על סכנות מתמשכות לערך התארים האקדמיים, עם אפשרות לעידן שבו תארים הולכים ומאבדים מהערך שהקנו להם מעסיקים.
פתרונות אפשריים
על מנת לפתור את הבעיות השונות, ייתכן שיש לעודד את הקולג'ים הקהילתיים לשוב להיות מוסדות טכנולוגיים ולהבטיח שסטודנטים מכל המעמדות החברתיים יגיעו למוסדות ארבע שנתיים המספקים תארים בעלי ערך גבוה.
מקורות: זכרי בלימר וסרה קוינסי, "שינויים במערכת ניידות המכללה מאז 1900," עבודות NBER (מאי 2025)