צבא לבנון: מוסד על מכונת הנשמה

המשבר הכלכלי והשפעתו על צבא לבנון

המשבר הכלכלי בלבנון, ששחק את ערך הלירה הלבנונית ב-95%, פגע באופן משמעותי בשכר של חיילים וקצינים, כך שלא הספיק לגורל קיום בסיסי. תוצאה ישירה של זה הייתה סכנת עריקות המונית והתמוטטות המשמעת בצבא. לעומת זאת, הסיוע הבינלאומי הלך והתהווה סביב הצבא הלבנוני (LAF) בתגובה למשבר. הסיוע לצבא עבר שינוי דרמטי מהתמקדות מסורתית בבניית הכוח, אימון ורכישת נשק, למודל של "תמיכה בקיום" שנועד לספק רשת ביטחון סוציאלית בסיסית לחיילים.

האבולוציה של הסיוע האמריקאי: מבניית כוח להצלת המוסדות

ארצות הברית היא התורמת הגדולה, המתמשכת והמשמעותית ביותר לצבא הלבנוני, מתוך תפיסה אסטרטגית המזהה את LAF כהגנה הלגיטימית היחידה על ריבונות לבנון, וככוח מתנגד (אם כי מוגבל מאוד) להשפעה של חיזבאללה ואיראן. מאז 2006, השקיעה ארצות הברית יותר מ-$3 מיליארד בסיוע ביטחוני ללבנון. עם זאת, ההנחה הבסיסית של תומכי הצבא בלבנון בארצות הברית (וגם בצרפת ובבריטניה) שלצבא יכול להיות תפקיד מעכב לחיזבאללה, היא שגויה במהותה.

שינוי במיקוד הסיוע

עזרה אמריקאית התמקדה בשיפור יכולות הלחימה של הצבא, תוך דגש על לחימה בטרור (בעיקר נגד האיומים של דאעש בגבול הסורי) ואבטחת הגבולות. סיוע זה כלל:

• ציוד קרב מתקדם: אספקת מטוסי תקיפה קלים מסוג A-29 Super Tucano, מסוקי Huey II ורכב קרבי משוריין Bradley.
• ארמament: טילים מדגם AGM-114 Hellfire וטילים נגד טנקים מסוג TOW 2A, שנועדו לספק לצבא יתרון טקטי נגד איומים משוריינים או מטרות מחושבות.
• ניידות: אספקת יותר מ-130 רכבים משוריינים מסוג הומווי (HMMWV) ורכבים טקטיים, הכרחיים להזזת כוחות באזורי ההרים בלבנון.
• אימון: תוכנית IMET (International Military Education and Training) הכשירה מעל 6,000 קצינים וחיילים לבנונים בארצות הברית מאז 1970, עם השקעה שנתית של כ-$3 מיליון.

תוכנית התמיכה בקיום של ארצות הברית

הקריסה הכלכלית אילצה את וושינגטון לנקוט בצעד חסר תקדים בינואר 2023. חוקים אמריקאיים בדרך כלל אוסרים על תשלום ישיר של משכורות לחיילים זרים. עם זאת, החשש להתמוטטות הצבא הוביל ליצירת מנגנון עקיפה ייחודי בשיתוף פעולה עם האומות המאוחדות. ארצות הברית השיקה את "תוכנית התמיכה בקיום" בסכום של $72 מיליון, שנועדה לספק תוספת משכורת חודשית של $100 לכל חייל ומשטרה בת שש חודשים.

למימון לא הועבר ישירות למשרד האוצר הלבנוני (למפחד על שחיתות או החרמה), אלא נוהל דרך תכנית הפיתוח של האומות המאוחדות (UNDP). בשנת 2024 נרשמה מחויבות אמריקאית מתמשכת, למרות לחצים פוליטיים פנימיים בארצות הברית וביקורת על השקעה "שרוסקה".

ערך ההשקעה הנמשכת

המימון הצבאי הזר (FMF) בשנת 2024 עמד על כ-$132.9 מיליון, במטרה לרכוש ציוד, חלפים ולתחזק מערכות אמריקאיות קיימות. בעקבות מלחמת "חרבות הברזל" וקונפליקט הצפון, בינואר 2025, הודיעה ארצות הברית על הרחבת סיוע ביטחוני בהיקף של יותר מ-$117 מיליון נוספים, המתמקדים ביכולת הצבא להציג נוכחות בדרום ולממש את ריבונותו.

קטאר – חמצן פיננסי לצבא

בעוד שהמימון האמריקאי מתרכז בציוד כבד, קטאר נכנסה לתפקיד המגייס המיידי. בחזית של הסגת הסעודים ומדינות המפרץ האחרות מלבנון (בעקבות תסכול מהשתלטות חיזבאללה), זיהתה קטאר הזדמנות להרחיב את השפעתה דרך "דיפלומטיה באמצעות שוברי כסף". קטאר מתבססת על קו של מתווך "נייטרלי" המסוגל לתקשר עם כל הצדדים, והסיוע לצבא הוא חלק מרכזי באסטרטגיה זו.

חבילות סיוע של קטאר

במצב כלכלי קשה, ההחלטה לשלם משכורות לחיילים במזומן הייתה מהלך משמעותי מצידה של קטאר.

• בחבילת ה-$60 מיליון (2022) שהוכרזה ביוני 2022, הוענק סיוע ישיר לחיילי LAF בשיעור של $100 לחודש.
• הסיוע הזה לא היה חד פעמי. ביולי 2024 הועברה חבילה נוספת של $20 מיליון, ובאפריל 2025 חודשה מחויבות עם חבילה של $60 מיליון נוספת.

המשמעות לחייל הפשוט

חייל שבסיס המשכורת שלו נשחק ל-$30-50 לחודש, נתון המענק הקטארי של $100 היווה את מרבית הכנסתו. כך הפכה קטאר למעסיקה המרכזית של חיילי הצבא הלבנוני, מצב שיצר תלות עמוקה של צבא ריבוני במדינה זרה הנתמכת על ידי אידיאולוגיה קיצונית.

אתגרים פנימיים – דמוגרפיה, "שיעוריזציה" ונאמנות כפולה

בעוד שהסיוע הבינלאומי ממוקד בשמירה על המסגרת המוסדית של הצבא הלבנוני, מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים דמוגרפיים עמוקים המערערים את יכולתו ליצור כוח מתנגד לחיזבאללה. לפי נתוני מרכז אלמה, הרכב הסקטור בצבא השתנה בצורה דרמטית בשנים האחרונות.

נתונים עדכניים

אמנם החלק העליון של הפיקוד נשאר מאוזן, אולם בקרב כוחות הקרב וקבוצת הקצינים, ההערכות מצביעות על כך שכ-50% מכוחות הלחימה הם שיעים. השלטון השיעי בשורות הצבא יוצר דילמת נאמנות חריפה. ישנם חיילים שהינם קרובי משפחה של אנשי חיזבאללה, ואין סיכוי ששחקן יפעיל סמכות על בן משפחתו או שכן.

שיתוף פעולה בשטח

בלבנון הדרומית, האזור הקריטי ליישום החלטה 1701, מצביעים דיווחים על שיתוף פעולה יומיומי בין הצבא לחיזבאללה. על פי דיווחים, קצינים וחיילים משתפים פעולה עם הארגון, מתאמים פעילויות עם חיזבאללה ומסיטים מבט מעסקי חיזבאללה בשטח.

משמעות לתורמים

המצב הזה יוצר פרדוקס עבור ארצות הברית וצרפת. הם מציידים צבא שבו חלק משמעותי מהחיילים עלולים, ברגע האמת, לסרב לבצע פקודות או להעביר מידע וציוד לחיזבאללה.