אחרי שנתיים של עיכובים: צינור הגז למצרים יאושר
אחרי תהליך ארוך שנמשך כשנתיים, צינור הגז ניצנה אמור לקבל אישור סופי בשבועיים הקרובים, מה שיביא להגדלת כמות הגז המיוצאת מישראל למצרים. המהלך מתבצע לאחר שלאורך הזמן היו עיכובים משמעותיים בשל אי-החתימה של היצואנים.
אישור הצינור והשלכותיו
הצינור, שיביא להזרמת גז נוסף למצרים, צפוי לאשר עד 2028 כמות נוספת של 6 BCM בשנה. במהלך השנים האחרונות הוסכם כי ההקמה שלו תתבצע במימון היצואנים עצמם, כאשר החברה המנהלת נתג"ז תוביל את הפרויקט לאחר שיאושר על ידי משרד האנרגיה.
הסכם הענק של חברת ניו-מד אנרג'י עם מצרים, בשווי 35 מיליארד שקל, מצריך מהשוק המקומי להיערך ליצוא של אגזרים נוספים – בסה"כ 130 BCM עד 2040. ההערכה היא כי הביקושים למצרים יגדלו, ובכך ישליך על תשתיות הייצוא.
המחלוקות בין היצואנים
חוסר שיתוף הפעולה מצד היצואנים נובע מכמה גורמים מרכזיים. אחד מהם הוא ההתנגדות של שברון, שמובילה את היצואניות, לאישור הצינור. שברון קיבלה פטור ממכרז על בניית מדחס הגז, והמנעות שלה מלהתפשר עד כה הובילה לעיכוב המגעים.
כמו כן, ישנה מחלוקת בנוגע לתנאים הכלכליים של הצינור – היצואניות לא רוצות לשאת בעלויות ההקמה ולשלם לנתג"ז על השימוש בו. עם זאת, לאחר חתימת ההסכם עם מצרים, התנגדויות אלו החלו להיחלש, והמשא ומתן מתנהל לקראת הסכם מסכם.
פיתוח תשתיות והגדלת הקיבולת
מאגר הגז לוויתן צפוי להגדיל את הייצור שלו באופן משמעותי בעשור הקרוב, מ-12 BCM כיום ל-21 BCM עד 2029. תשתיות הייצוא יגדלו באופן משמעותי ויאפשרו לספק למצרים מעל 20 BCM בשנה, מה שיביא ליתרון משמעותי עבור ישראל בתחומי הכלכלה והאנרגיה.
אישור הכפלת המחיר של הצינור בשנת 2024 מהווה אתגר נוסף, אך המשרד לאנרגיה שואף לשמור על העלויות ולהימנע מהעברתן לציבור.
מערכת start חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים