2025-03-05 17:13:00
מה קטאר מנסה להסתיר?
התכנית של קטאר והשפעתה על פוליטיקה ישראלית
החשיפה ההולכת וגוברת של ממדי ההתערבות של קטאר בפוליטיקה הישראלית מעוררת סערה, בעקבות חקירה של השב"כ בנוגע לאירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר 2023. דוחא מצאה את עצמה בלב העימות הפוליטי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש השב"כ רונן בר. משרד התקשורת הבינלאומי של קטאר פרסם הודעה בה טוענת כי תחקיר השב"כ הוא "דוגמה להסתה מונעת אינטרס עצמי", וכי כל סיוע שנשלח לעזה הועבר בידיעה ובפיקוח מוחלט של ממשלת ישראל והשב"כ.
טענות שסותרות את המציאות
עם זאת, ניתוח מעמיק מצביע על כך שמדובר בחצאי אמיתות או חוסר דיוקים. על פי בכירים לשעבר במערכת הביטחון, כמו ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, השב"כ התנגד להעברת הסיוע הכספי מקטאר, ולמרות שהכסף הועבר למשפחות נזקקות, הוא מצא את דרכו לזרוע הצבאית של חמאס. התנהלות זו מצביעה על כישלון מהותי של מערכת הביטחון והממשלה בהבנת הסיכונים.
נתונים כספיים מטרידים
בין 360 מיליון דולר בשנה הועברו לחמאס, מה שמבהיר את סוגיית עוצמתו הכלכלית של הארגון. ניתן להשוות את סכום זה לסכום המקביל במשק הישראלי, מה שמצביע על ההשפעה האדירה של הסיוע הקטארי על חמאס, והשפעתו על האיזון באזור.
האשמות כלפי נתניהו
התחקיר של השב"כ מעלה שאלות קשות לגבי החלטותיו של נתניהו, שהנחה את מערכת הביטחון לא להפעיל מבצעי חיסול נגד ראשי חמאס במשך שנים. סירוב זה להמלצות השב"כ חיזק את מעמד הארגון והקשה על פעילות צה"ל והשב"כ באירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר.
מסקנות ולקחים
בסופו של דבר, קשה להימנע מהמסקנה כי השב"כ וצה"ל לא הצליחו למלא את תפקידם, אך מעל לכל, כישלון זה מתחיל בראש הממשלה והממשלה כולה בשנים האחרונות. נתניהו, שהנחיל מדיניות כלפי חמאס, לא יכול להתחמק מאחריות על הכישלונות שהתרחשו במדינה.
כולם נדרשים עכשיו לשאול שאלות קשות על המינויים וההנחיות שניתנו, על הסיוע הכספי שהועבר, ועל הדרך שבה פעלו המערכת הביטחונית והמנהיגות מדינית.
תגים: קטאר, חמאס, פוליטיקה ישראלית, נתניהו, שב"כ, רונן בר, סיוע בינלאומי, משבר ביטחוני, 7 באוקטובר