ראש ממשלת קנדה: נצהיר על הכרה במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם בספטמבר
הצהרת ההכרה והדרישות המקדימות
ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הודיע על כוונתו להצהיר על הכרה במדינה פלסטינית במסגרת העצרת הכללית של האומות המאוחדות שתיערך בניו יורק בחודש ספטמבר הקרוב. קרני הציג דרישות שקדמו להכרה, הכוללות רפורמות ברשות הפלסטינית, התחייבות לקיום בחירות ללא השתתפות חמאס בשנת 2026, וכן התחייבות לפירוז המדינה הפלסטינית.
עמדות שונות מתוך הקהילה הבינלאומית
בהצהרתו, קרני הדגיש את מחויבות קנדה לביטחון ישראל אך גינה את ישראל על כך שאפשרה למצב ההומניטרי ברצועת עזה לצאת מכלל שליטה. הוא קרא לחמאס לשחרר את החטופים בעזה ללא תנאים. מנגד, משרד החוץ הישראלי דחה את הודעת קרני, והכין כי מדובר ב"פרס לחמאס" אשר עשוי לפגוע במאמצים להשגת הפסקת אש בעזה.
גם בבית הלבן הביעו התנגדות להכרה, כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טען שהכרת קנדה במדינה פלסטינית מהווה פרס לחמאס, דבר שאינו מקובל עליו.
היבטים נוספים ומגמות גוברות להכרה
בנאום שנשא בנוגע למזרח התיכון, קרני ציין כי קנדה הגיעה להבנה שאין טעם לחכות לפתרון של שתי מדינות, אשר יושג באמצעות משא ומתן. הוא דיבר על "איום הטרור של חמאס" ושאב הקשרים לגלי הה Violence במהלך השנה האחרונה, כולל את המתקפה מה-7 באוקטובר, ההרחבה המתמשכת של ההתנחלויות והכשלון למנוע את האסון ההומניטרי בעזה.
אתמול דווח כי שבע מדינות מערביות שלא הכירו עד כה במדינה פלסטינית, כוללות את קנדה, שוקלות את שינויי בעמדתן לקראת כינוס העצרת. בין המדינות הללו נמנות גם בריטניה ומלטה. יש לציין כי קנדה היא חברת G7 השלישית, אחרי צרפת ובריטניה, שהודיעה על כוונתה להכיר במדינה פלסטינית.
קריאה לפעולה בינלאומית
קרני הבהיר כי הסבל המעמיק של האזרחים מחייב פעולה בינלאומית מתואמת שתתמוך בשלום, בביטחון ובכבוד לכל חיי האדם. לדבריו, השמירה על פתרון שתי המדינות מחייבת לעמוד לצד מי שבוחר בדרך השלום ולא באלימות.
ההכרזה של קנדה מציבה את השיח הבינלאומי סביב הנושא הפלסטיני במרכז הבמה, ומעוררת שאלות רבות לגבי העתיד של יחסי ישראל-פלסטינים.