יותר קשה מאז שהוא חזר: המשפחות שנחצו וקרוביהן שעדיין בעזה

רגשות מעורבים של משפחות שורדי השבי

בצל האירועים הקשים שעוברת ישראל, משפחות רבות מתמודדות עם רגשות מעורבים בעקבות השבים מהשבי. רותי סטרום, אימם של יאיר ואיתן הורן, סיפרה על הכאב המתמשך מאז שתמהרה יאיר חזר מעזה, בעוד אחיו איתן נותר במצב בלתי ידוע. "גם להפריד ביניהם? למה?" שאלה רותי בסערת רגשות. לדבריה, "כשיאיר ואיתן היו ביחד – הם היו כוח. חייבים להחזיר את כולם, כדי שנוכל להתחיל להשתקם".

כאב ההחמצה

רותי ציינה שהתחושות היו נוראיות עם היוודע לה כי רק אחד מבניה חוזר. "לי אישית יותר קשה מאז שהוא חזר," אמרה. "אני יודעת שהוא השאיר שם את אח שלו, והוא יודע באיזה מצב הוא עזב אותו". למרות הקושי הרב, היא עדיין מחזיקה בתקווה: "אני אראה את איתן שוב. הוא חלק מאיתנו, הוא חסר בכל רגע".

יאיר אדר ממתין לעסקה

יאלי אדר, אימו של תמיר אדר שנרצח ביום הראשון של המלחמה ומוחזק עדיין בשבי, ממתינה כבר 559 ימים להחזרתו. "התחושות שלי קשות", שיתפה יעל. "היו מי שאמור לשמור עליו, ולא שמר”. היא מדברת על הזנחה לאומית שפגעה במשפחה שלה ומדגישה את הצורך להחזיר את כל החטופים, גם החללים: "אף אחד לא יכול לדעת את הכאב של אבא שאמר לבנו 'אני תכף חוזר' – והוא לא חזר".

הצורך בחזרה לסטנדרט חיים נורמלי

כאשר היא בוחנת את משפחתה, יעל מציינת שהחיים שלהם הפכו לחיים של חורבן ושכול, תוך שהיא מדברת על ההשלכות הגדולות שהיו למצב על ילדיה.

חוויות בלתי נשכחות משורדי השבי

יפה אדר, סבתו של תמיר, חוותה בעצמה שבי והיא מתמודדת עם הדאגה המתמדת על נכדה. "אני עדיין חיה את השבי", היא מספרת. "אין חירות כל עוד הם שם". יפה מסבירה שהתחושות שלה לא מאפשרות לה לשמוח, למרות שראתה חזרה של אחרים.

צורך בחזרת חיים

גם נורית קופר, שורדת שבי, מציינת את הצורך להחזיר את כולם, כולל את גופת בעלה, שלא הוחזרה. "אם זה יהיה בעסקה – נשמח. אבל לא במחיר חיים". משפחות אלה נושאות פצע פתוח, אך מתאחדות בבקשה אחת משותפת: להחזיר את כל החטופים יחדיו, מבלי להפריד בין החיים למתים.

סיכום

כל אחת מהמשפחות שונות, אך כולן מדברות על כאב עצום והחמצה של קרוביהם, הממתינים ללא יכולת לחיות חיים נורמליים. זהו זעקה לדו-שיח, לדיון על הצורך להחזיר את היקרים להם, ולמענה על השאלות שאותן משפחות נושאות עמן, כאב שלא ניתן להתעלם ממנו