נאום "מימוש האחריות" של בר – והתקווה להכרעה בבג"ץ: "זו לא משרת אמון"

המערכת המשפטית מצפה לפסק דין עקרוני

במערכת המשפטית בישראל קיימת תקווה כי השופטים בבית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית, יכתבו פסק דין עקרוני במענה להגשת עתירות בעקבות פרישתו של ראש השב"כ רונן בר. גורמים במערכת המשפטית ציינו כי מדובר בתיק חוקתי חשוב שמטרתו לוודא שכוח השלטון ינוצל למען הציבור ולא עבור אלו המכהנים בו.

לחצים פוליטיים והצורך בעצמאות השב"כ

בין השאר, הגיבו הגורמים לדברים שהעלה בר בנאום פרישתו. הם מסרו כי יש לקוות שהשופטים בבג"ץ יבינו את המשמעות של המצב הכלכלי הנוכחי ושהממצאים שהוצגו בדיון יובילו לסנקציות ברורות על לחצים פוליטיים המופעלים על ראש השב"כ. לפי דבריהם, יש להבחין בין תפקידים ציבוריים שאינם צריכים להיתפס כמשרות אמון פוליטיות, ובפרט כשמדובר ברשויות כמו השב"כ, הרמטכ"ל וחבריהם.

נאומו של רונן בר

בר עצמו הודיע בנאומו שנשא כסימן לסיום תפקידו כראש השב"כ ב-15 ביוני, כי הוא לקח אחריות על המצב הנוכחי ושיש לבצע תיקונים במסגרת ועדת חקירה ממלכתית. הוא הדגיש כי האמת והצורך בתיקון הם בראש מעייניו, והמליץ על פתיחה במחקר מעמיק של הסוגיות שצצו בדיון.

חשיפת לחצים מצד הדרג הפוליטי

בתצהירו, בר חשף כי נדרש על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשפיע על חוות דעת מקצועיות שונות, כולל העברת מידע על אזרחי ישראל פעילי מחאה. הוא ציין כי תופעה זו החלה לעיתים רבות ועורר חשיבות בשמירה על עצמאות המוסדות הללו, שחשובות למערכת המשפטית ולחברה.

הציפייה להבהרת גבולות תפקיד ראש השב"כ

לסיכום, הגורמים במערכת המשפטית הביעו תקווה שבית המשפט העליון יבהיר כי התפקיד של ראש השב"כ איננו נחשב למשרת אמון אישית, אלא למשרה המשרתת את האינטרס הציבורי בלבד. במסגרת זו, הם יראו בפסק הדין כאמצעי לחיזוק מעמדם של שומרי הסף במדינה ולהבטחת עצמאותם