רונן בר הודיע על התפטרותו מתפקידו כראש שירות הביטחון הכללי

הודעה בצל תצהירים מנוגדים

ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ), רונן בר, הודיע היום על החלטתו לסיים את תפקידו ב-15 ביוני. ההודעה הגיעה לאחר תצהירים מנוגדים שהוגשו על ידו ועל ידי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במסגרת העתירות המתנהלות נגד פיטוריו.

בר ציין בהודעתו כי לקח אחריות על תפקידו והדגיש את חשיבות הדוגמה האישית והמנהיגות בתוך הארגון. "בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה", אמר בר.

משבר חוקתי ויחסים עם הדרג המדיני

בהמשך לדבריו, בר התייחס להבהרות שניתנו לו, ולפיהן במקרה של משבר חוקתי הוא מחויב לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. בנוסף, הוא ציין את תחושת הכישלון שהרגיש בעקבות האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר, שהובילו לטבח.

בר הדגיש את הצורך בהרכנת ראש בצניעות למול הנרצחים, ההרוגים, הפצועים והחטופים, והביע ציפייה כי בית המשפט העליון ייתן פסק דין עקרוני בעתירות נגד פיטוריו. "נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו", אמר.

השפעות על בג"ץ

התפטרותו של בר מציבה את בג"ץ בפני דילמה משפטית, שכן היא לא מונעת את מתן פסק הדין בשמונה העתירות שהועברו נגד פיטוריו. ככל הנראה, בג"ץ יתמודד עם סוגיה זו ויכולה להחליט האם לדון בבית המשפט או להשאיר את צו הביניים המונע את פיטוריו בתוקף עד למועד סיום תפקידו.

הציפייה היא כי בג"ץ ייקח על עצמו את הסוגיה העקרונית הקשורה ליחסים בין ראש השב"כ לדרג המדיני, כדי להניח את היסודות להמשך תפקודו העצמאי והבלתי תלוי של השירות.

סיכום

בר סיים את דבריו באירוע לזכר חללי השב"כ במטה השב"כ והדגיש את המחויבות שלו למדינה ולביטחונה. מובן מאליו, המערכת הפוליטית והמשפטית תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות הקרובות ותגובת בג"ץ להודעתו