רבע מיליון משפחות בישראל באי-ביטחון תזונתי: הנתונים המלאים ומה אפשר לעשות?

אי-ביטחון תזונתי והנתונים המטרידים

יותר מרבע מיליון משפחות בישראל מתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי, דבר שאומר שאין להן גישה עקבית למזון. מצב זה משפיע על איכות התזונה שלהן, מפריע להרגלי האכילה, ועלול להביא להשפעות שליליות על בריאותן ורווחתן. בקרב חצי ממשפחות אלו, המצב מצוי ברמות חמורות, כאשר חלקן חוות רעב קשה ורבים לא אכלו במשך ימים.

על אף שמדובר בשיעור גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות, בישראל לא קיימת מדיניות שיטתית להתמודדות עם הבעיה. קיימת בעיית תיאום בין הגופים השונים העוסקים בחלוקת מזון ובטיפול בנושא.

הדוח של המועצה לביטחון תזונתי

המועצה לביטחון תזונתי, גוף סטטוטורי הפועל במסגרת משרד הרווחה, הגישה דוח מקיף לשר הרווחה יעקב מרגי, והוא מונה מסלול שורה של צעדים מומלצים להתמודדות עם בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל. שיעורי אי-הביטחון התזונתי גבוהים במיוחד בחברה הערבית, ובקרב אוכלוסיות מצוקה כמו מקבלי קצבאות, משפחות חד הוריות, ומשפחות מרובות ילדים.

הדוח ממליץ על הגדלה משמעותית של תוכניות לאומיות לביטחון תזונתי עבור אוכלוסיות באי-ביטחון תזונתי.

המלצות מרכזיות מהדוח

תוכניות תמיכה תזונתית

המועצה ממליצה על הרחבה משמעותית של המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, הכולל כיום תמיכה תזונתית ל-26 אלף משפחות בעזרת כרטיסים נטענים וארגזי ירקות חודשיים. המועצה מציעה להגדיל את התקציב המוקצה למיזם פי חמישה.

גיבוש מדיניות תיאום

נדרשה תיאום בין תוכניות התמיכה הממשלתיות לבין העמותות הפועלות בתחום, והמלצה היא להעניק לשלטון המקומי כלים להתמודדות עם הצרכים של תושביהם.

יצירת סל מזון בריא

הדוח ממליץ על גיבוש "סל מזון בריא" שיתופס כמדד בגיבוש מדיניות הממשלה. ההמלצה כוללת גם אפשרות להגביל את השימוש בתלושי המזון למוצרים בריאים בלבד.

טיפול בעונות

יש להגדיל את התמיכה באוכלוסיות המבוגרות ובמהלך ביקורי הבית של המוסדות, יש לבדוק את מצבם הבריאותי של הנתמכים כדי לספק להם את המזון הנכון.

סיכום

הדוח קורא למדינה לקחת אחריות על מדיניות הבטחת המזון ולאמץ גישה עקרונית של הכרה בזכות למזון ובכך לעודד יישום צעדים של שינוי לטובה באי הביטחון התזונתי בישראל