קטאר על פרשת דרכים: אחריות מדינית או ברית עם הטרור

תקיפה בדוחא משנה את האיזון במזרח התיכון

בתקיפה שהתרחשה בדוחא, ישראל חצתה סף חדש, שעתיד לשנות את הדינמיקה של הכוח והדיפלומטיה במזרח התיכון. לאורך עשרות שנים, קטאר הציגה את עצמה כבת ברית של ארה"ב, בעוד היא גם תומכת בחמאס, אירחה את מנהיגי הארגון, ומימנה את פעולתו. קטאר ניצלה את פלטפורמת אל-ג'זירה על מנת להציג את פעולות חמאס כ"מאבק" או "התנגדות", אך האיזון השברירי הזה נשבר לאחרונה.

הפולמוס התקשורתי וסימני שאלה

התקשורת הערבית ותגובות רשמיות הגיבו במהרה, כאשר קטאר הוגדרה כ"קורבן" התקיפה הישראלית. פרשנים ציינו את האבסורד בכך שישראל העזה לתקוף בתוך גבולותיה של מדינה שכביכול "עזרה" בשחרור חטופים. בסמוך לתקיפה, אל-ג'זירה שידרה פרסום בפיגוע אוטובוס בירושלים עליו לקח חמאס אחריות, והמנהיגים של חמאס בדוחא שיבחו אותו כ"מעשה הרואי".

כשלון במדיניות הכפולה

המציאות מבהירה כי קטאר אינה יכולה לארח, לממן ולהעצים מתכנני טרור ולצפות שלא תספוג את ההשלכות. ריבונות פועלת לשני הכיוונים. כאשר קטאר מאפשרת לחמאס לתקוף מדינה ריבונית שכנה, ישראל עשויה בהחלט להרחיב את שדה הקרב גם לשטחה.

איום משותף: איראן וישראל

בתקופה זו, קטאר חווה התמודדות עם איומים משני כיוונים: מהאיראנים ומהישראלים. מוקדם יותר ב-2023, כוחות איראניים תקפו את דוחא כהתרעה למונרכיות המפרץ. ההתקפה האחרונה של ישראל מדגימה כי לאור המצב הנוכחי, קטאר היא יעד לשתי המדינות, מצב שלא התייצב כמו בעבר.

מסר ליציבות באזור

התקיפה הישראלית אינה רק פעולה נגד חמאס אלא גם הצהרה על דוקטרינת הרתעה חדשה. מנהיגי חמאס, שהאמינו לחסינותם בתמיכת קטאר, עדים לשבר של אשליותיהם. כעת ניתן להבין כי אין מקום בטוח, אפילו לא במגדלי הזכוכית של דוחא.

המצב החדש דורש החלטות

לאור ההתפתחויות, כאמור, קטאר ניצבת בפני בחירה קשה: האם להתמיד בשיתופי פעולה עם חמאס, איראן ונושאים אחרים, או לבחור במסלול של מדינתיות בונה ואחראית. ההתקפה על מנהיגי חמאס בקטאר היא יותר מהודעה לקטאר, אלא אזהרה לכל המדינות באזור.

הצדדים עדים לשינוי

המזרח התיכון נמצא בנקודת מפנה, עם שינויים גדולים במבנה הכוח. המדינות חייבות להחליט האם להמשיך לתמוך במניעי טרור ולא לסייע ליציבות או לקחת על עצמן אחריות מדינית אמיתית.

קטאר, כעת, מונח בגבול שבין מערכות שלטון ואחריות מול השקפת עולם תומכת טרור. זהו הרגע בו יש להחליט אם היא תצטרף לכוחות ההגנה על היציבות והשלום במזרח התיכון