בבית המשפט: בינה מלאכותית מחייה את המתים ומעלה שאלות מוסריות

מופע חסר תקדים בבית המשפט האמריקני

בבית משפט אמריקני במאי האחרון התרחש מקרה חסר תקדים במסגרת דיון גזר הדין של רוצח. לקראת סיום הדיון הופיע הקורבן עצמו, כריסטופר פלקי, שנרצח בתקרית אלימה בכביש בשנת 2021. דמותו, ששוחזרה באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית, נשאה הצהרה. השופט, שהתמלא ריגוש, הטיל עונש מרבי בגין עבירת הריגה.

השפעה על התרבות והחברה

בתקופה זו, בטקס יום העצמאות הישראלי, הוצגו דמויות דיגיטליות של ענקי הזמר העברי, כמו עפרה חזה, עוזי חיטמן, ג'ו עמר ושושנה דמארי, שנוצרו אף הן באמצעות AI. בנוסף, הבי בי סי (BBC) ייצר דמות דיגיטלית של אגתה כריסטי, שתלמד "קורס מאסטר בכתיבה" ותעניק השראה לסופרים מתחילים.

המקרים הללו, הממחישים את האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה, מעלים שאלות כבדות משקל בנוגע למוסר והאתיקה.

אתיקה וטכנולוגיה: המחלוקות העולות

חוקרים מהמרכז לאתיקה יישומית באוניברסיטת מסצ'וסטס, פרופ' ניר אייזיקוביץ ודניאל פלדמן, טוענים כי יש להבחין בין "griefbots" לבין דיפ-פייקים מדוברים. ה-griefbots הם צ'אט-בוטים שלמדו מחומר שהנפטרים השאירו אחריהם, בעוד הדיפ-פייקים נועדו לקדם אג'נדות שונות.

שאלת ההסכמה

שאלת ההסכמה היא מרכזית בסוגיה זו: האם פלקי היה מאשר את התסריט ששורבב עבורו? האם האמנים הישראלים היו מרוצים להופיע באירוע ממשלתי? גם אם אנשי עיזבונות יכולים לאשר שימושים אלו, הכיצד הוא משפיע על המורשת והזיכרון?

הכוח המניפולטיבי של הדיגיטל

החוקרים מציינים כי הכוח המניפולטיבי של טכנולוגיות אלו מדאיג. הם מציעים תרחישים, כדוגמת דמותו של לנין דיגיטלי מנאמת להמונים, ושואלים האם אנחנו באמת יודעים כיצד היו הדמויות הללו מתייחסות לנושאים עכשוויים.

המורשת של המתים

אפילו בחינוך, המסקר את פוטנציאל הלמידה מאיינשטין דיגיטלי, נשאלת השאלה אם לא יתרשמו התלמידים מהטכנולוגיה עצמה יותר מאשר מהתוכן שלה. כפי שכתב המשורר ו.ה. אודן, המתים חיים דרך הזיכרון והדמיון שלנו ולא דרך נציגים דיגיטליים.

החוקרים מזהירים כי חזרת המתים באמצעות טכנולוגיה עשויה לפגוע בכבודם ולזלזל ביכולתנו לזכור ולפרש את מורשתם