"דייג זה סבלנות": רומן זדורוב מדבר על החיים אחרי הזיכוי

חוויות אחרי הזיכוי

בעל חוף הים בחיפה, רומן זדורוב, מדבר על התחושות שלו שלוש שנים לאחר זיכויו המהדהד ברצח של תאיר ראדה, מהעבודה הקשה בכלא ועד חזרתו לחיים. "דייג זה סבלנות. הדג בא בהפתעה, אתה לא יודע איזה דג תתפוס. צריך לתפוס מקום, לשבת ולחכות. הסבלנות זה מה שמנצח", הוא מתאר את מקומו בשפת הים.

זדורוב, ששהה 17 שנה בכלא על רצח שהוא טוען שלא ביצע, מתאר את הרצון להתנתק מהמחשבות על השנים האבודות של חייו. "זה עוזר כדי להוריד את הכאב הזה, להעביר אותו אחורה", אומר הוא. עם זאת, הכעס על המערכת פועל ברקע חייו. "הכעס הזה לא עוזר לי. אני מנסה להוריד אותו לצד ולא לחשוב על זה".

השיבה למשפחה והחיים החדשים

עם שחרורו, זדורוב ואשתו אולגה, יחד עם שני ילדיהם, מנסים לשחזר את הקשרים המשפחתיים. "בהתחלה הם לא אמרו אבא, אלא קראו בשם רומן. זה היה קצת קשה", הוא משחזר. "הקטנצ'יק, אחרי שבוע התחיל להגיד אבא. אבל היה לו קשה; 17 שנים בלי משפחה, הייתי חייב לעשות הכול מחדש".

אולגה מתארת גם היא את הקשיים: "גם רומן השתנה, התבגר, וגם אני השתניתי. אני התרגלתי לקבל החלטות לבד, ורומן רוצה להיות גבר ולתת חינוך".

המאבק בנחש מהעבר

הפרשה סביב הרצח של תאיר ראדה זעזעה את הציבור, וזדורוב נעצר לאחר שהיה בשיפוצים בבית ספרה. בהרשעתו, טוענים רבים, כולל הוא וכלתו, כי הראיות הוטו ולהן אמינות מפוקפקת. "אני חושב שאחרי שזה יקרה, אנשים יתחילו לפחות קצת להאמין למשטרה", אומר זדורוב כשהוא מטיל ספק במערכות האכיפה.

הפיצויים והחיים המורכבים

לאחר שהחליט לבקש פיצוי מהמדינה, זדורוב קיבל סכום של 17 מיליון שקלים, אך הוא מדגיש כי "אין מחיר לחופש. אני איבדתי המון, את כל הדברים הקטנים שלא הייתי שם בשבילם". למרות הכאב, הוא בחר להישאר בקצרין, עירו, ואמר: "אני אוהב את קצרין, ואני לא אעזוב".

שיחה עם משפחת ראדה

אולגה ורומן זדורוב לא פנו למשפחת ראדה אבל הביעו את הרצון לדבר באם יהיה לכך צורך. "הדלת פתוחה", הוא מביע את ההצעה. "אני עברתי תהליך, ולמרות מה שקרה, אני רוצה להאמין שיש תקווה גם למי שנמצא בצד השני".

סיכום

רומן זדורוב, החי עכשיו בתוך מציאות חדשה הרחק מהמחשבות על עברו, מראה את הכוח והסבלנות שהובילו אותו עד הלום. עם העבר מאחוריו, הוא מתווה נתיב חדש בעבורו ובעבור משפחתו, עם תקווה לשיקום, שלום ורוגע נפשי.