ריבית פריים: מה זה ואיך היא משפיעה עלינו?

מהי ריבית פריים?

ריבית פריים, או בשמותיה האחרים, היא ריבית בסיסית אשר משמשת את הבנקים לקביעת מחירים עבור הלוואות ומסגרות אשראי. נחשבת לריבית ה"נמוכה" ביותר שיכול בנק להציע ללקוחותיו המובחרים, כלומר ללקוחות עם דירוג אשראי גבוה. ריבית הפריים נובעת בדרך כלל מהריבית של הבנק המרכזי ובאה לידי ביטוי בהוצאות המימון של הבנקים.

קביעת ריבית הפריים מתבצעת על פי גורמים כלכליים שונים, במיוחד הריבית הנקבעת על ידי בנק ישראל. כאשר הבנק המרכזי משנה את שיעור הריבית, גם ריבית הפריים עשויה להשתנות בעקבות כך. השינויים יכולים להשפיע באופן ישיר על עלויות ההלוואות לכלל האוכלוסייה, ולפיכך מהווים כלי מרכזי במערכת הבנקאית.

בהשוואה לריביות אחרות בשוק, ריבית הפריים נמוכה ברוב המקרים, דבר המאפשר לבנקים לקבוע מחירים משתלמים יותר עבור הלוואות. כאשר ריבית הפריים עולה, זה יכול להעיד על גידול בכשירות המימון, דבר שעלול להשפיע על השוק כולו. לעומת זאת, כאשר הידיעה על ירידת הריבית מתפרסמת, זה עשוי לעודד לקוחות לקחת הלוואות נוספות.

כחלק מהתפקיד שלה במערכת הכלכלית, ריבית הפריים משמשת כאינדיקטור חשוב עבור לקוחות פרטיים ועבור עסקים. על לקוחות להבין את ההשפעות של השינויים בריבית הפריים על התשלומים שלהם ועל האפשרויות המימון הזמינות להם. ככל שהמשתמשים במידע זה יקפידו לדעת מה קורה בשוק, כך יוכלו לקבל החלטות פיננסיות מושכלות ומשמעותיות יותר.

חשיבות הריבית במשק

הריבית היא אחד הגורמים המרכזיים המכתיבים את התנהלות המשק המודרני. היא משפיעה באופן ישיר על מגוון רחב של תחומים, כולל השקעות, צריכה, וחיסכון. ריבית הפריים, שהיא הריבית הבסיסית שהבנקים מכתיבים, משמשת כמדד לכל הריביות השנייה במשק. כאשר ריבית הפריים גבוהה, ההלוואות לציבור והעסקים מתייקרות, דבר אשר עשוי להקטין את הצריכה וההשקעות. במקביל, עלייה בריבית עשויה לעודד חיסכון, שכן הציבור ימצאו את החיסכון במקרה זה משתלם יותר, דבר אשר משפיע על כמות הכספים המושקעים בשוק.

בהקשר של בנקים ומוסדות פיננסיים, ריבית הפריים משמשת כבסיס לתמחור הלוואות ולניהול הסיכונים. כאשר הבנקים מתמחרים הלוואות, הם לרוב יוסיפו מרווח על ריבית הפריים, והפער הזה תלוי במצב הכלכלי ובצפי לשווקים. תמחור זה משפיע על היכולת של לקוחות לגשת להלוואות, ובכך משפיע על רמות ההשקעה והצריכה במשק. הבנק המרכזי יכול לשלוט בריבית באמצעות מדיניות מוניטרית במטרה לייצב את הכלכלה, להגיב לקצב האינפלציה, ולתמוך בצמיחה כלכלית.

באופן כללי, הריבית, ובעיקר ריבית הפריים, משחקת תפקיד מכריע בעיצוב מצב המשק. כאשר היא מחושבת ומנוהלת נכון, היא יכולה לתמוך בצמיחה כלכלית מתמשכת. מאידך, כאשר היא גבוהה מדי או נמוכה מדי, יש לה השפעות שליליות על התנהלות הכלכלה, על חיי הציבור ועל התנהלות המוסדות הפיננסיים.

ההשפעה של ריבית פריים על הלוואות

ריבית פריים, המהווה את הבסיס לריבית על הלוואות עבור משקי בית ועסקים, משחקת תפקיד מרכזי בקביעת תנאי ההלוואה. כאשר ריבית הפריים עולה, כך גם ריביות ההלוואות השונות מתייקרות, מה שעלול להשפיע על עלות ההלוואות כמו משכנתאות והלוואות אישיות. באופן כללי, ריבית הפריים נשקלת כגורם מרכזי בהגדרת התנאים הבסיסיים להלוואות, ובכך היא מעניקה למלוות ולהלווים יכולת לתכנן תקציבים ושיעורי תשלום.

הקשר בין ריבית הפריים לריביות ההלוואות מצביע על כך שכאשר ריבית הפריים משתנה, ההשפעה היא לעיתים קרובות מיידית. לדוגמא, אם בנק מעלה את ריבית הפריים, הבנקים הפרטיים עשויים להעלות את ריבית ההלוואות האישיות והמשכנתאות על מנת להבטיח רווח. נראה כי לעלייה זו יש השפעה ישירה על יכולת ההחזר של הלווים, והשפעה זו נראית ברמות מגוונות – משיעורי ריבית גבוהה יותר ועד לעלויות חודשי גבוהות.

עם זאת, יש לזכור שיש יתרונות גם כאשר ריבית הפריים יורדת. ירידה בריבית הפריים יכולה להוביל להוזלה של הלוואות, דבר שיכולה להקל על גביית חובות עבור משקי בית וכן לעודד עסקים להשקיע. בנוסף, כאשר ריביות ההלוואות נמוכות, מצטמצם העומס הפיננסי על הלווים, דבר שעשוי להוביל להגברת הצמיחה הכלכלית במשק. בנתון זה, ניתן לראות כי ריבית הפריים מפעילה השפעה רבה, הן חיובית והן שלילית, על הלוואות שניתן למשקי בית ולחברות.

תהליך קביעת ריבית פריים

תהליך קביעת ריבית הפריים הוא שלב קרדינלי במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים, ובמיוחד של בנק ישראל. ריבית זו לא קובעת רק את עלות ההלוואות לציבור, אלא גם משפיעה על הפעילות הכלכלית בכללותה. בבסיס תהליך קביעת ריבית הפריים עומדים מספר גורמים כלכליים שכדאי לקחת בחשבון.

מהות הריבית נגזרת ממדדים כלכליים חשובים כמו התפוקה הלאומית, רמות האינפלציה והעסקה. כאשר רמת האינפלציה גבוהה, ריבית הפריים נוטה לעלות על מנת למנוע המשך עלייה במחירים. לעומת זאת, כאשר שיעור האינפלציה נמוך, הבנק המרכזי עשוי להוריד את הריבית כדי לעודד השקעות והוצאות. משמעות הדבר היא שהאינפלציה היא אחד המשתנים המרכזיים בהנחות של מקבלי ההחלטות בשוק המוניטרי.

בנוסף לאינפלציה, רמות התעסוקה ממלאות תפקיד קרדינלי בתהליך קביעת ריבית הפריים. כאשר שיעור האבטלה גבוה, הבנק המרכזי נוטה להוריד את הריבית כדי לעודד יצירת מקומות עבודה. ולאורך זמן, תהליכים כאלו יכולים לשפר את מצב הכלכלה. משתנים נוספים כמו חובות ציבוריים, שיעורי צמיחה וכלכלות גלובליות ישפיעו גם הם על הריבית. מסיבה זו, חשוב שהבנק המרכזי יבצע ניתוח מעמיק של כל הנתונים הנחתים לפני קבלת החלטות אודות ריבית הפריים.

לסיכום, תהליך קביעת ריבית הפריים הוא מורכב ודורש הבנה מעמיקה של שוק הכלכלה, תוך שילוב של מספר מדדים שיכולים להשפיע על תוצאותיו.

גורמים המשפיעים על ריבית פריים

ריבית פריים, שהיא לרוב בסיסית עבור ריביות הלוואות שונות, מושפעת ממספר גורמים מגוונים. אחד הגורמים המרכזיים הוא מצב הכלכלה הלאומית. כאשר המשק מצוי במגמת צמיחה, הביקוש להלוואות עולה, דבר שיכול להוביל לעליית ריבית פריים. לעומת זאת, בתקופות של משבר כלכלי, הביקוש להלוואות נוטה לרדת והבנקים עשויים להוריד את הריבית על מנת לעודד לקוחות לקחת הלוואות.

גורם נוסף שמשפיע על ריבית פריים הוא הריבית המוניטרית שמבוססת על מדיניות הבנק המרכזי. כאשר הבנק המרכזי מחליט להעלות את הריבית, הדבר משפיע ישירות על המערכת הפיננסית בכללותה, ובכך יכול לשנות את ריבית הפריים. בכמה מקרים, גורמים פוליטיים יכולים להיכנס לתמונה ולשנות את מדיניות הריבית בהתאם להחלטות ממשלתיות, כמו שינויים ברגולציה בתחום הבנקאות או מדדים כלכליים שצפויים לעצב את התחזיות הכלכליות.

תופעות חברתיות, דוגמת שינוי במגמות צריכה או שינויים דמוגרפיים, עשויות גם הן להשפיע על מצב ריבית פריים. לדוגמה, כשיש שינוי עבירה רבה בציבור שמשפיע על השקעות או על חובות של משקי הבית, זה עלול לשנות את הכיוונים הכלכליים ולחייב את הבנקים להתאים את הריבית שגובים על הלוואות.

על כן, כאשר אנו בוחנים את ריבית הפריים, חשוב להבין שהיא תוצאה של סביבה כלכלית רחבה ומורכבת, בה מתערבים גורמים כלכליים, פוליטיים וחברתיים באופן מתמשך.

ריבית פריים והשקעות

ריבית הפריים מהווה אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על שוק ההשקעות ועל התשואות של המשקיעים. כאשר ריבית הפריים משתנה, היא נושאת עימה השפעות נרחבות על מגוון מכשירים פיננסיים, כולל אג"ח, מניות ונכסים נוספים. המשקיעים צריכים להיות ערניים לתנודות אלו, כיוון ששינויים בריבית עשויים להשפיע על עלויות המימון ועל ערך הנכסים המוחזקים. לדוגמה, עלייה בריבית יכולה לגרום לירידת מחירי המניות, בעיקר במגזרי הכלכלה הרגישים לשיעורי הריבית.

בעקבות עליות אפשריות בריבית הפריים, משקיעים עשויים לשקול להקטין את החשיפה שלהם לאגרות חוב עם תשואות קבועות, מכיוון שהשיעורים עשויים לעלות, דבר אשר יפחית את הערך הנוכחי של ההשקעות הקיימות. לחלופין, ניתן לשקול להשקיע בנכסים שנפגעים פחות מעליות ריבית, כגון מניות שמתאפיינות בצמיחה מהירה או השקעות בנדל"ן שמספקות תשואות גבוהות מהשוק. הבנת הדינמיקה בין ריבית הפריים לסוגי השקעות שונים היא קריטית עבור כל משקיע המעוניין לייעל את תיק ההשקעות שלו.

חשוב גם לציין שכאשר ריבית הפריים יורדת, הנגישות להלוואות עולה, מה שמוביל להשקעות גדולות יותר בחדשנות ובתחומים כמו טכנולוגיה ובריאות. לכן, כל משקיע חייב להיות מוכן לבצע התאמות מתודולוגיות בהתאם לשינויים בריבית מסביבתו הפיננסית. השקלה של שינויים בריבית הפריים יכולה לא רק להוות הזדמנות לרווחים חדשים, אלא גם להוות סיכון שיש להיערך אליו במודע.

האם ריבית פריים משתנה?

ריבית פריים היא ריבית בסיסית המשרתת כמדד לחיוב הלוואות. מדובר בריבית המובילה במשק, שמכתיבה את העלויות של הלוואות ומשקפת את מצב הכלכלה. בשנים האחרונות, ראינו מספר שינויים משמעותיים בריבית פריים, אשר נובעים בעיקר מהתנודתיות של שוקי המימון, מהמדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי, וכן מהמצב הכלכלי הכללי.

השינויים בריבית פריים יכולים לנבוע ממספר גורמים, כגון תהליכי אינפלציה, שינויים בשיעורי האבטלה, חוסן הכלכלה, ושינויים גאופוליטיים. כאשר הבנק המרכזי מזהה עלייה באינפלציה, הוא עשוי להעלות את ריבית פריים כדי לנסות להמתיק את הצמיחה המהירה, ובכך לבלום את הנפילה של ערך הכסף. לעומת זאת, כאשר הכלכלה מדשדשת, ייתכן בהחלט כי ריבית פריים תופחת כדי לעודד השקעות, צריכה ומחזוריות כלכלית.

השפעות אלה מורגשות ישירות על משקי הבית ועל המוסדות הפיננסיים. כאשר ריבית פריים עולה, עלויות ההלוואות גודלות, והדבר משפיע על תקציבי המשפחות שנוטלות משכנתאות או הלוואות אחרות. יתרה מכך, מוסדות פיננסיים רשאים לשדרג את רמות הסיכון של ההלוואות והאשראים שהם מעניקים, בהתאם לשיעורי הריבית המשתנים. באותו אופן, במקרים של ירידת ריבית, קיים תמריץ למשקיעים ליטול הלוואות ולהשקיע יותר, מה שמקדם צמיחה כלכלית.

לסיכום, ריבית פריים משתנה לעיתים קרובות, והשינויים הללו משפיעים על מגוון רחב של היבטים כלכליים, כולל המשקים הביתיים והמערכת הפיננסית. התבוננות בשינויים הללו יכולה לסייע לציבור להבין טוב יותר את הכיוונים שבהם הולך השוק ואת האסטרטגיות הטובות ביותר להפעלת כספים בעתות שונות.

מקרי מבחן מהעולם

ריבית פריים היא אינדיקטור חשוב במערכת הכלכלית, והשפעתה ניכרת במדינות רבות ברחבי העולם. נבחן כמה מקרי מבחן מהעולם, בהם שינויים בריבית זו הביאו לתוצאות כלכליות מגוונות, תוך דגש על המדינות ארצות הברית, גרמניה וישראל.

בארצות הברית, הריבית פון פריים שימשה ככלי מרכזי במדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי. במהלך המשבר הכלכלי של 2008, הבנק הפדרלי הפחית את הריבית משמעותית כדי לעודד הלוואות והוצאה על ידי הציבור. התוצאה הייתה חזרה לצמיחה כלכלית עם עלייה בסקטור הפרטי, אך הדיון על תופעות הלוואי כמו חובות משקי בית גבר לאחר מכן. המודל האמריקאי מדגיש את הקשרים בין ריבית פריים לבין פעילות כלכלית כללית.

לעומת זאת, בגרמניה, הניהול של ריבית הפריים מצוי תחת השפעת הבנק המרכזי האירופי. בשנות האי-יציבות הכלכלית במדינה, בנק גרמניה קיים מדיניות ריבית נמוכה על מנת לגשר על הפערים שסבלו מסקטורים כלכליים שונים. ההשפעה הייתה הפחתת עלויות האשראי, אך עבור משקי הבית, זה הפך את החיסכון לפחות משתלם, והגביר את הלחץ לעבור להשקעות מסוכנות יותר.

בישראל, ריבית פריים נחשב לאחת מהכלים הגלויים לניהול האשראי. במהלך השנים האחרונות, בנק ישראל התנהל באופן זהיר לכל שינוי, במיוחד לאור החשש מעליות מחירים. הריבית הושפעה רבות מהמצב הביטחוני והכלכלי, ובחירת בנק ישראל להוריד את הריבית בעת משברים יצרה הזדמנות להגברת הצמיחה. עם זאת, יש המוטרדים מהשתקפות השינויים בריבית פריים על העלויות של משכנתאות ותחומים אחרים.

בכל שלוש המדינות, ריבית פריים ממשיכה להוות גורם מרכזי בהבניית ההחלטות המוניטריות ותשפיע בוודאות על הפעולות הכלכליות בעתיד.

סיכום והמלצות

בשנים האחרונות, ריבית פריים הפכה למושג מרכזי בכלכלה הישראלית, וכמו כן, גם בעולמות הפיננסיים של הציבור הרחב. בסך הכל, ריבית פריים היא רמת הריבית הבסיסית המיועדת להלוואות, והיא משפיעה באופן ישיר על מגוון רחב של היבטים כלכליים, כגון הלוואות לדיור, הלוואות צרכניות וריביות על פיקדונות. כמו כן, השינויים בריבית פריים עשויים להשפיע באופן משמעותי על תשלומי המשכנתא של אזרחים ועל אפשרויות ההשקעה.

כאשר ריבית פריים עולה, משא ומתן עבור הלוואות זולות עשוי להפוך למאתגר יותר, והציבור נדרש להיות דרוך יותר לגבי הכנת התקציב המשפחתי שלו. לעומת זאת, ירידה בריבית פריים יכולה להוות הזדמנות מצוינת ללקיחת הלוואות בתנאי ריבית נוחים. לכן, חשיבות המעקב אחר שינויים בריבית אינה ניתנת לערעור.

להתמודדות עם השפעות השינויים בריבית פריים, אנו ממליצים להקפיד על מספר צעדים. ראשית, חשוב לנהל תקציב מאוזן, תוך לקיחת בחשבון את הריביות הצפויות בעתיד. שנית, קחו את הזמן כדי לבדוק את כל האפשרויות להלוואות, על מנת להבין מה יהיו ההשלכות של עליות ריבית פוטנציאליות על תשלומי ההלוואות שלכם. לבסוף, מומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי מקצועי, שיכול לסייע לכם בניהול הסיכונים הקשורים לריבית פריים ולהמליץ על אסטרטגיות השקעה מתאימות.

מצ"ב נתוני ריבית הפריים בישראל החל משנת 1994 בהמשך המאמר :

התפתחות ריבית הפריים בישראל: מגמות והשפעות

מבוא ריבית הפריים היא אחד המדדים החשובים ביותר במשק הישראלי, והיא משפיעה על עלויות האשראי, המשכנתאות, והפעילות הכלכלית הכוללת. ריבית זו נגזרת מריבית בנק ישראל בתוספת מרווח קבוע הנקבע על ידי הבנקים. במהלך השנים, ריבית הפריים בישראל עברה שינויים משמעותיים, שהושפעו מגורמים כלכליים גלובליים ומדיניות מוניטרית מקומית.

שנות ה-90: אינפלציה גבוהה וריבית משתנה בתחילת שנות ה-90, ריבית הפריים הייתה גבוהה מאוד, בעיקר בשל האינפלציה הגבוהה וחוסר היציבות הכלכלית. בשנת 1994, הריבית נעה בין 11.78% ל-18.45%, מה שמעיד על מדיניות מוניטרית מחמירה שנועדה לרסן את עליית המחירים. לאורך השנים 1995-1996 נמשכה מגמת הריבית הגבוהה, כאשר היא הגיעה לשיא של 18.5% ביולי 1996.

סוף שנות ה-90: ירידה הדרגתית בריבית עם התחזקות הכלכלה הישראלית וירידת האינפלציה, בנק ישראל החל להוריד את הריבית בהדרגה. בין השנים 1997 ל-2000 נצפתה ירידה משמעותית, והריבית ירדה מ-16.17% בינואר 1997 ל-9.67% בדצמבר 2000. ירידה זו נבעה ממדיניות של ייצוב כלכלי, פתיחת השווקים לתחרות והקטנת החוב הציבורי.

שנות ה-2000: מהתרסקות למגמת התאוששות בתחילת שנות ה-2000, המשק חווה משבר בעקבות המיתון הגלובלי ואינתיפאדת אל-אקצה. ריבית הפריים המשיכה לרדת והגיעה לשפל של 5.3% בינואר 2002. אולם, החל מאמצע 2002, בעקבות העלייה בסיכונים הכלכליים, הריבית עלתה במהירות עד לשיא של 10.6% בסוף אותה שנה. לאחר מכן, עם השיפור במצב הכלכלי וירידת הסיכון הפיננסי, הריבית שוב החלה לרדת והגיעה ל-5% בשנת 2005.

העשור האחרון: יציבות וריבית נמוכה מאז המשבר הכלכלי של 2008, ריבית הפריים בישראל נמצאת במגמה נמוכה יחסית, כאשר מדיניות הריבית הנמוכה נועדה לעודד צמיחה כלכלית ולשמור על יציבות פיננסית. בעשור האחרון, ריבית הפריים נעה בטווח של 0.1%-5%, בהתאם לשינויים במדיניות המוניטרית של בנק ישראל והמצב הכלכלי הגלובלי.

סיכום השינויים בריבית הפריים בישראל משקפים את ההתפתחויות הכלכליות והמדיניות של בנק ישראל לאורך השנים. בעוד שבעבר הריבית הייתה גבוהה מאוד בשל אינפלציה וחוסר יציבות כלכלית, כיום היא נמצאת ברמות נמוכות יחסית במטרה לתמוך בצמיחה כלכלית ולשמור על יציבות המחירים. ניתוח היסטורי זה מדגיש את חשיבות המדיניות המוניטרית בניהול הכלכלה הישראלית ואת השפעתה הישירה על חיי היום-יום של האזרחים והעסקים במדינה.

 

חודש ושנה	ריבית הפריים
1994-01	11.78
1994-02	11.87
1994-03	11.87
1994-04	11.87
1994-05	12.24
1994-06	12.87
1994-07	13.39
1994-08	13.87
1994-09	15.43
1994-10	17
1994-11	17
1994-12	18.45
1995-01	18.5
1995-02	18.35
1995-03	17.36
1995-04	16.19
1995-05	15.5
1995-06	15
1995-07	14.95
1995-08	14.7
1995-09	14.75
1995-10	15.28
1995-11	15.7
1995-12	15.64
1996-01	15.2
1996-02	15.49
1996-03	15.5
1996-04	15.63
1996-05	16.3
1996-06	17.13
1996-07	18.5
1996-08	17.75
1996-09	17.25
1996-10	16.99
1996-11	16.7
1996-12	16.6
1997-01	16.17
1997-02	15.68
1997-03	15.4
1997-04	15.4
1997-05	15.4
1997-06	14.92
1997-07	14.2
1997-08	14.27
1997-09	14.9
1997-10	14.9
1997-11	14.9
1997-12	14.9
1998-01	14.85
1998-02	14.37
1998-03	14.02
1998-04	13.7
1998-05	13.38
1998-06	13.04
1998-07	12.78
1998-08	11.39
1998-09	11
1998-10	14.35
1998-11	14.35
1998-12	14.35
1999-01	15
1999-02	14.93
1999-03	14.5
1999-04	13.98
1999-05	13.5
1999-06	13.5
1999-07	13.45
1999-08	13
1999-09	13
1999-10	13
1999-11	12.94
1999-12	12.67
2000-01	12.14
2000-02	11.72
2000-03	11.38
2000-04	11.06
2000-05	10.8
2000-06	10.8
2000-07	10.77
2000-08	10.59
2000-09	10.37
2000-10	10.06
2000-11	9.89
2000-12	9.67
2001-01	9.5
2001-02	9.2
2001-03	8.97
2001-04	8.7
2001-05	8.7
2001-06	8.4
2001-07	7.96
2001-08	7.8
2001-09	7.8
2001-10	7.8
2001-11	7.58
2001-12	6.85
2002-01	5.3
2002-02	5.3
2002-03	5.86
2002-04	5.93
2002-05	6.13
2002-06	8.2
2002-07	10.6
2002-08	10.6
2002-09	10.6
2002-10	10.6
2002-11	10.6
2002-12	10.56
2003-01	10.4
2003-02	10.4
2003-03	10.37
2003-04	10.2
2003-05	9.86
2003-06	9.42
2003-07	9
2003-08	8.44
2003-09	7.92
2003-10	7.57
2003-11	7.05
2003-12	6.7
2004-01	6.27
2004-02	5.97
2004-03	5.8
2004-04	5.6
2004-05	5.6
2004-06	5.6
2004-07	5.6
2004-08	5.6
2004-09	5.6
2004-10	5.6
2004-11	5.56
2004-12	5.39
2005-01	5.17
2005-02	5
2005-03	5
2005-04	5
2005-05	5
2005-06	5
2005-07	5
2005-08	5
2005-09	5
2005-10	5.27
2005-11	5.5
2005-12	5.98
2006-01	6.04
2006-02	6.25
2006-03	6.25
2006-04	6.52
2006-05	6.75
2006-06	6.75
2006-07	6.78
2006-08	7
2006-09	7
2006-10	6.95
2006-11	6.74
2006-12	6.44
2007-01	6
2007-02	5.75
2007-03	5.5
2007-04	5.46
2007-05	5.24
2007-06	5
2007-07	5.02
2007-08	5.26
2007-09	5.5
2007-10	5.5
2007-11	5.5
2007-12	5.53
2008-01	5.75
2008-02	5.72
2008-03	5.17
2008-04	4.75
2008-05	4.77
2008-06	5.03
2008-07	5.25
2008-08	5.52
2008-09	5.75
2008-10	5.41
2008-11	4.65
2008-12	4
2009-01	3.18
2009-02	2.47
2009-03	2.2
2009-04	2
2009-05	2
2009-06	2
2009-07	2
2009-08	2.03
2009-09	2.25
2009-10	2.25
2009-11	2.27
2009-12	2.5
2010-01	2.75
2010-02	2.75
2010-03	2.75
2010-04	2.99
2010-05	3
2010-06	3
2010-07	3.02
2010-08	3.25
2010-09	3.25
2010-10	3.48
2010-11	3.5
2010-12	3.5
2011-01	3.53
2011-02	3.79
2011-03	4
2011-04	4.5
2011-05	4.54
2011-06	4.75
2011-07	4.75
2011-08	4.75
2011-09	4.75
2011-10	4.51
2011-11	4.5
2011-12	4.25
2012-01	4.2
2012-02	4.2
2012-03	4
2012-04	4
2012-05	4
2012-06	3.975
2012-07	3.75
2012-08	3.75
2012-09	3.75
2012-10	3.75
2012-11	3.5
2012-12	3.46
2013-01	3.25
2013-02	3.25
2013-03	3.25
2013-04	3.25
2013-05	3.113
2013-06	2.75
2013-07	2.75
2013-08	2.75
2013-09	2.717
2013-10	2.5
2013-11	2.5
2013-12	2.5
2014-01	2.5
2014-02	2.482
2014-03	2.25
2014-04	2.25
2014-05	2.25
2014-06	2.25
2014-07	2.242
2014-08	1.968
2014-09	1.75
2014-10	1.75
2014-11	1.75
2014-12	1.75
2015-01	1.75
2015-02	1.734
2015-03	1.6
2015-04	1.6
2015-05	1.6
2015-06	1.6
2015-07	1.6
2015-08	1.6
2015-09	1.6
2015-10	1.6
2015-11	1.6
2015-12	1.6
2016-01	1.6
2016-02	1.6
2016-03	1.6
2016-04	1.6
2016-05	1.6
2016-06	1.6
2016-07	1.6
2016-08	1.6
2016-09	1.6
2016-10	1.6
2016-11	1.6
2016-12	1.6
2017-01	1.6
2017-02	1.6
2017-03	1.6
2017-04	1.6
2017-05	1.6
2017-06	1.6
2017-07	1.6
2017-08	1.6
2017-09	1.6
2017-10	1.6
2017-11	1.6
2017-12	1.6
2018-01	1.6
2018-02	1.6
2018-03	1.6
2018-04	1.6
2018-05	1.6
2018-06	1.6
2018-07	1.6
2018-08	1.6
2018-09	1.6
2018-10	1.6
2018-11	1.61
2018-12	1.75
2019-01	1.75
2019-02	1.75
2019-03	1.75
2019-04	1.75
2019-05	1.75
2019-06	1.75
2019-07	1.75
2019-08	1.75
2019-09	1.75
2019-10	1.75
2019-11	1.75
2019-12	1.75
2020-01	1.75
2020-02	1.75
2020-03	1.75
2020-04	1.645
2020-05	1.6
2020-06	1.6
2020-07	1.6
2020-08	1.6
2020-09	1.6
2020-10	1.6
2020-11	1.6
2020-12	1.6
2021-01	1.6
2021-02	1.6
2021-03	1.6
2021-04	1.6
2021-05	1.6
2021-06	1.6
2021-07	1.6
2021-08	1.6
2021-09	1.6
2021-10	1.6
2021-11	1.6
2021-12	1.6
2022-01	1.6
2022-02	1.6
2022-03	1.6
2022-04	1.742
2022-05	1.927
2022-06	2.25
2022-07	2.653
2022-08	2.919
2022-09	3.5
2022-10	4.056
2022-11	4.367
2022-12	4.75
2023-01	5.185
2023-02	5.357
2023-03	5.75
2023-04	5.95
2023-05	6.056
2023-06	6.25
2023-07	6.25
2023-08	6.25
2023-09	6.25
2023-10	6.25
2023-11	6.25
2023-12	6.25
2024-01	6.024
2024-02	6
2024-03	6
2024-04	6
2024-05	6
2024-06	6
2024-07	6
2024-08	6
2024-09	6
2024-10	6
2024-11	6

בנק ישראל מפרסם ריבית עדכנית –  לחץ כאן