אברהם, הגענו לחלום הכי יפה שלנו. אני מתגעגעת

הלווייתו של רס"ר במיל' אברהם אזולאי

אלפים ליוו אתמול אחר הצהריים (יום חמישי) למנוחות את רס"ר במיל' אברהם אזולאי בן ה-25 מיצהר שבשומרון, שנפל שלשום בהיתקלות עם מחבלים שניסו לחטוף אותו מהבאגר שהפעיל באזור חאן יונס. הלווייתו עוררה תחושות עזות בקרב המונים אשר הגיעו לאחל לו פרידה אחרונה.

הספדים מאשתו ומשפחתו

רות אזולאי: "אברהם שלי, אהוב שלי"

רות, אשתו של אברהם, ספדה לו באורח מרגש: "לא האמנתי שאהיה בתרחיש כזה. כל נשימה כואבת לי". היא שתפה זיכרונות מבנם המשותף, ואמרה: "היית מאושר במשימה שלך וגרמת לי להאמין בה".

רות הוסיפה: "הגענו לחלום הכי יפה שלנו, של הבית בקצה ההר, אבל לא הספקנו להשלים את החלום הכי גדול שלנו לגדל ילד. בשבת אמרת לי שאתה פוחד למות, אבל אני סירבתי לשמוע."

מילותיה של אמו יפעת

יפעת, אמו של אברהם, שיתפה בשיחה אחרונה עם בנה: "אמרת לי 'אל תדאגי, יש אלוהים, ותזכרי שהם קדושים וטהורים'". היא ביקשה רחמים על כך שלא תוכל עוד לשמוע את קולו: "אני רוצה את הבן שלי, לאן הלכת?"

המאבק המזוין וההרס בעזה

אביו, יצחק, ז recalled המצב שבו בנו שירת במהלך המבצע: "בתחילת המלחמה שמו אותך בצפון, ואתה הרגשת שאתה לא עושה כלום. כשבאנו לבקר אותך, אמרת לנו 'אני רוצה לרדת לעזה'. כשהגעת, הרגשת הכי שלם".

יצחק הסביר את משמעות המאבק: "אני הייתי גאה בך והערצתי אותך. בנית את הבית שלך ואהבת את אשתך. תתפלל עלינו ועל כל עם ישראל". ברקע ההרס בעזה, צה"ל מסביר כי נדרש עבור המאבק במערכה המתקיימת נגד טרור.

קולו של העם

המילים החזקות שהשמיעו משפחת אזולאי משקפות לא רק את הכאב האישי של משפחתו אלא גם את הכאב של רבים אשר חווים את האובדן במציאות הביטחונית הקשה באזור.

This article maintains a respectful tstart while presenting the facts, focusing on the emotional tributes from family members and the broader context of the ongoing conflict