שייך גם לשבת: הקשר בין השבת לפסח ושאר החגים

הקדמה

בפרשת השבוע (ויקרא כ"ג, 1-4), מצווה ה' על משה לדבר עם בני ישראל ולומר להם: "אלה מועדי ה'". הפסוקים מכתיבים את מועדי השנה, כשהם מתחילים בפסח ונמשכים עם החגים האחרים. עם זאת, עולות שאלות רבות סביב מושג השבת והקשרה לחגים.

הקשר בין השבת למועדים

רש"י מביא שאלה רבנית: מדוע השבת מופיעה בין המועדים? תשובתו מסבירה שהדבר נועד ללמד כי מי שמחלל את המועדים, נחשב גם כמחלל את השבת, ומי שקיים את המועדים, נחשב כאילו קיים את השבת. הרב דוד הופשטטר שואל על הקשר הזה בין השבת לחגים. מדוע השבת מופיעה בתחילה ולא בסוף?

חגי ישראל מול שבת

כדבר ראשון, יש להבין את ההבדל בין השבת לחגים מבחינת הלכתית. במהלכם של החגים מותר להכין אוכל, בעוד שבשבת הכנה זו אסורה. החגים נחקקו כדי להזכיר את ניסי ה' והחיבור אליו, ואילו השבת מהווה עדות על בריאת העולם ומזכירה את ההתחדשות של הקיום.

מהותה של השבת

השבת מהווה את הבסיס להאמנה שה' הוא בר ההוויה ומלכה של בריאה. השבת איננה תלויה במעשה בני ישראל, בעוד שהחגים תלויים בהחלטותיהם ובמשמעותם ההיסטורית. מעניין לציין שגם ההקרבה המוצעת בשבת שונה; בקרב מוספים של שבת אנחנו לא מוסיפים קורבנות רבים כמו בחגים, שעבורם יש להקריב בעלי חיים רבים.

השבת כבסיס לחגים

הפתיחה של פרשת המועדים עם מצוות השבת מחזקת את הרעיון שראשית הקדושה של החגים נובעת מקדושת השבת. במובן זה, אנו רואים שהשבת מהווה דרך להכיר את ההוד של ה', מה שמאפשר גם את קדושת החגים. למעשה, ניתוח של המדרש מדגיש כי מי שזוכה לשמור את השבת זוכה גם לתמורה לקיום החגים.

ציווי השבת בתורה

השבת מופיעה בין חגי ישראל, דבר המדגיש את הקשר ההדוק. יש להבין כי אף שהשבת קדושה ואובייקטיבית, החגים על פי המדרש צריכים להיות מוכרזים על ידי בני ישראל, דבר המבליט את חשיבות הקבלת המצווה על כל פרט ופרט.

סיכום

השבת והחגים אינם רק צורות של מנוחה, אלא גם מסמלים של אמונה והכרת תודה על מעשיו של ה'. כל אחד מהם מחזק את האחר – השבת כחזון הבריאה והחגים כהכשרת הקשר בין ה' לבני ישראל. בסופו של דבר, קיום מעשיהם של בני ישראל בנוגע לשבת הוא הבסיס שמקנה להם את האפשרות לקיים את החגים ולחוש את קרבת ה' באמת