חילות האוויר והיבשה: שינויי טכנולוגיה וצרכים מבצעיים במאה ה-21

חילות האוויר: מעבר לפצצות מדויקות

תהליך השדרוג בחילות האוויר החל לפני כ-50 שנה עם החלפת פצצות סטטיסטיות בפצצות מדויקות, כדוגמת פצצות גולשות. השינוי תרם ליכולת המטוסים לתקוף ממרחקים בטוחים ולשפר את שרידותם. במהלך השנים, חילות האוויר, כולל חיל האוויר של צה"ל, אימצו טילים אוויר-קרקע ופיתוח טילים בליסטיים שמוגנים מכנף המטוס.

חילות הים: מהפך בטיל ים-ים

חילות הים המתקדמים בעולם החלו לאמן את עצמם בטילים כמו גבריאל והרפון לפני 55 שנים, ובכך שינו את פני הקרב הימי. עם הזמן, חילות הים גם הצטיידו בטילי שיוט ובטילים בליסטיים, מה שמקנה להם יכולת לתקוף יעדים יבשתיים באופן משמעותי.

זרוע היבשה: אתגרים ושינויים נדרשים

זרוע היבשה נותרה מאחור בטכנולוגיה ובחדשנות. רוב החימוש נותר סטטיסטי, מה שמחייב שיגור רב של חימוש כדי לפגוע ביעדים ומסכן את חייהם של חיילים. השינויים המוצעים כוללים:

התקנת מערכות מחשב משולבות מד טווח לייזר ואלקטרו אופטיקה לשיפור הדיוק.
שימוש נרחב בטילים טקטיים מדויקים.
שימוש נרחב בטילי קרקע-קרקע עד לטווח של 500 ק"מ.
כניסה לשימוש נרחב של פגזי ארטילריה מדויקים.
הקמת חיל האוויר של זרוע היבשה, עם מטרה להשתמש בכטב"מים מדויקים על כל טווחי הקרב.

חשיבות הכטב"מים והיערכות לצרכים חדשים

כטב"מים מתפתחים לשימוש בכל הדרגים, והקמת חיל האוויר של זרוע היבשה מבטיחה יכולות הגנה והתקפה משופרות. ארגוני טרור כבר עושים שימוש רחב בכטב"מים, ומדינות חייבות להתאים את עצמן למציאות של קרבות המאה ה-21.

קרדיט: אלי בר און, אנליסט בתחום הכלכלה והטכנולוגיה של אמל"ח, ובחקר ביצועים.