האם "שוד הגז" הפך ל"נס כלכלי"?

היסטוריה של ההצהרה והתחזיות

ב־2013, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז כי "בתוך 25 שנה ישראל תקבל 200 מיליארד שקל מהגז". אמירה זו עוררה ספקות רבים, אך כעת, על פי התחזיות העדכניות, זהו בדיוק הסכום שצפויה מדינת ישראל להכניס באמצעות הכנסות מאוצרות הגז, 25 שנה לאחר מכן. באוגוסט 2015, התקבלה בממשלה הצעת מתווה הגז, שהובילה למבוכה רבה. רבים כינו זאת "שוד הגז", ואף האשימו את הממשלה בכניעה לטייקונים.

הכנסות והצלחות

בעשור שחלף מאז, התברר כי מאגרי הגז אכן סיפקו תוצאות חיוביות. מחירי הגז בישראל נמוכים לעומת יתר העולם, והכנסות המדינה מהגז צברו עד כה כ־30 מיליארד שקל. קרן העושר, שהחלה לפעול ב־2022 ונועדה לנהל את הכנסות המדינה מהגז, מתחילה להתמלא וצפויה להביא הכנסות משמעותיות בשנים הקרובות.

שבועות אחרונים פורסם על עדכון צפי הכנסות רשות המסים בעקבות עדכון הכמויות במאגר "לוויתן" והכנסה אפשרית של מאגר "קטלן". התחזיות הנוכחיות מצביעות על כך שקרן העושר עשויה לקבל בין 57 ל־74 מיליארד דולר במהלך השנים הקרובות.

שאלות על הימצאות הכנסות

למרות ההצלחות הכספיות, ריחף ספק סביב השאלה האם ניתן היה להשיג יותר מהמשאב הטבעי הזה. האם החיפזון להיכנס לשנה הראשונה של הפקת הגז גרם להיווצרות מונופול דה פקטו, והשפיע על המחירים לרעה? ככל שמדובר בנתח הייצוא, התעוררו שאלות כבדות משקל בנוגע ליכולת להמשיך לקדוח ולפתח משאבים, במיוחד כשמדינות רבות בעולם מתמקדות באנרגיות מתחדשות.

ההתפתחויות והביקורת

שלושה מאגרי גז גולמיים זוהו בישראל על ידי חברת "נובל אנרג'י" בראשות יצחק תשובה, וכעת עולות דרישות לדעת כמה מהכנסות הגז יגיעו לחברות שנכות את המאגרים, וכמה יגיעו למדינה.

יובל שטייניץ, שהיה שר האוצר אז, דיבר על הצורך להעלות את המיסוי על הגז, וברקע היו חששות מגורמים חזקים של לוביסטים. שטייניץ מינה את פרופסור איתן ששינסקי לראש ועדה שתיקח חלק במערך המסים החיוניים להפקת הגז. בהתאם לעדויות, חלק מהכנסות המאגרים ימשך עד 62% מהמכנה.

העברת כספים והשקעות

כספי קרן העושר לא מועברים ישירות לקופת המדינה אלא מיועדים עבור המטרות החברתיות והכלכליות. בשנת 2023, לאחר תשובות הקואליציה בהסכם הקואליציוני, עלו הצעות לשנות את ייעוד הקרן והשימוש בה, דבר שגרם לדאגות מתוך החשש להכנסת הכספים למערכות מימון מיידיות.

בינתיים, קרן העושר בעצמה הפכה למוקד מגן לפוליטיקה מקומית, והפוליטיקאים המקומיים נעשו עסוקים בידי השפעה על הכספים המיועדים לעתיד.

הביקורת המתמשכת

בעקבות כל זאת, נשמעה גם ביקורת של פעילי סביבה על כך שהממשלה לא פיתחה את האנרגיות המתחדשות ופועלת בצל הפקת הגז בלבד. חקירות שונות התקיימו סביב טענות על מחירים גבוהים של גז, והאם המדינה בפועל שומרת על יעד של ביטחון אנרגטי או מונעת עצמאות כלכלית.

"ביטחון האנרגיה של מדינת ישראל נפגע על ידי המדינה," אמר יוסי לנגוצקי, גיאולוג שתרם לגילוי מאגר תמר.

דיון פומבי ולוגיות בשוק

נראה כי בעשור הקרוב הביקורת לא תסתיים, והשיח סביב הייצוא וצריכת האנרגיה המקומית ימשיך לערער את רגשות הציבור ולהפוך לנושא שנויות במחלוקות פוליטיות.

הדילמות שמקורן בדיונים הללו מאתגרות את התחזיות ליציבות כלכלית בהיבטים רחבים יותר, שכן ככל שיעבור הזמן, עולות השאלות האם המודל המוכר כיום יספיק למרחקים רחוקים