למה שולחים נאצות לגיא הוכמן הלא נכון?

הבעיה של זהות בחברה המודרנית

בזמן האחרון, ישראלים רבים מביעים את מחאתם כלפי שתי דמויות הנושאות את אותו השם – גיא הוכמן. האחד הוא הבדרן המוכר, והשני הוא פרופסור הנושא את אותו השם. תופעה זו מדגימה בעיה חמורה בחברה המודרנית: אנשים שולחים הודעות שנאה מבלי לבדוק את העובדות הבסיסיות. ככל שהתקשורת מתמזגת לתוך פיד הטוויטר, אזרחים רבים פועלים מבלי לחשוב ולא שואלים שאלות. הם רואים כותרת, מסמנים אויב, ותוקפים.

ההשפעה המסוכנת של הימור על עובדות

בעידן שבו המידע מציף אותנו, הטעות הזו עלולה להפוך למסוכנת. אם כל אחד בטוח שהוא צודק, שיחות הופכות לריב מר. יש לציין כי מדובר בשלטון דמוקרטי המושפע ממציאות משפטית המתרקמת לנגד עינינו, ושלא צריך להיות משפטן כדי להבין את ההשלכות. ממשלה שמנהלת את עצמה בניגוד לחוק עלולה להסלים את המשבר החוקתי שהרבה אזרחים חשים בו.

שלטון החוק מול פוליטיקה

כמבצעי החלטות, יש לרשויות המדינה חובה להתנהל בהתאם לחוק. שלטון המונע על ידי פוליטיקה לא יכול להרשות לעצמו לנהל את מערכת המשפט בצורה אד הוקית. התנהלות זו פוגעת ביכולת לבקר את שלטונות החוק ובפוליטיקה הדמוקרטית עצמה. כל התנהגות השונה מכיבוד החוק עלולה להוביל לדיקטטורה מסוכנת.

מהו ההומוביאסוס?

מונח זה מתאר את התופעה שבה חברה מעדיפה סיפורים נוחים על פני עובדות לא נוחות. גם אם הדעה הפוליטית חזקה, יש לבדוק את המידע לפני השיפוט. פוליטיקאי או מנהיג המנסה לנתב את המסר שלו כך שיתמוך בנרטיב אחד בלבד אינו מקבל את המהות האמיתית של הדמוקרטיה.

סיכום

התופעה של שליחת שנאה למי שאינו אחראי לכך היא שמירה על זכותינו לדמוקרטיה ומחייבת אותנו לבדוק את העובדות לפני שנוקטים בפעולה. העובדה שאנו מדברים על שני צדדים כל הזמן אך פועלים באותו מצב של הפרת החוק מצריכה התבוננות מעמיקה יותר על החברה הישראלית.

יש לזכור, דמוקרטיה לא מתה כאשר מנהיגים מצפצפים על החוק, אלא היא מתה כאשר הציבור תוקף מבלי לבדוק ומסנן שמועות מבלי להקשיב. לשני הצדדים יש מקום לדיון, רק כאשר יש כבוד להקשיב זה לזה ולאוטונומיה המשפטית.