ישראל ואיראן ללא גבולות: בעולם הטבע המשותף רב על ההבדלים

חיבור טבעי למרות המתיחות הפוליטית

ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי ישראל ואיראן חולקות מערכות אקולוגיות דומות, מה שמוביל לתמונת טבע משותפת בה חיים מגוון בעלי חיים שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה. למרות המתיחות הפוליטית, הטבע מדגיש את הקשרים בין עמים ותרבויות, כאשר המינים הנדירים חוצים גבולות מדיניים הנעדרים מבחינתם.

אלי חביב, אקולוג מרחבי בחברה להגנת הטבע, מצביע על כך ששיתופי פעולה אזוריים לשמירה על מינים נדירים עשויים להיות אתגר, אך גם הזדמנות. "בעלי החיים רואים את המרחב כולו כביתם", הוא אומר, מציע כי שימור הטבע המשותף יכול להוות גשר להבנה או שיתוף פעולה בעתיד.

המינים המיוחדים המשותפים

קרקל

הקרקל הוא סוג של טורף משפחת החתוליים, ומקור השם טורקי שמשמעותו "אוזן שחורה". הקרקל מאכלס מגוון בתי גידול ברחבי העולם, כולל ישראל ואיראן. בישראל הוא מצוי בעיקר באזורים מדבריים, ואילו באיראן אוכלוסייתו מצויה בירידה בשל הרס בתי גידול וצייד אינטנסיבי.

יחמור פרסי

כמו כן, המין יחמור פרסי נחשב לעד על סף הכחדה. עם היסטוריה של הכחדה באזורנו, במהלך שנות ה-70, החלה רשות הטבע והגנים במאמצי השבה מבחוץ. כיום הוא נתון במגמת עלייה, הודות למאמצים לשימור והכנה של גרעיני רבייה.

אירניה

האירניה, הציפור הייחודית מצפון איראן, מצויה בישראל רק בהרי החרמון, שם היא מקננת במספרים קטנים. פופולריות בקרב צפרים, היא מושכת רבים במהלך חודשי האביב.

פלמינגו גדול

הפלמינגו הגדול נפוץ באגמים מלוחים ומוכר בעיקר מאילת, כאשר חלק מהאוכלוסייה מגיעה מאיראן. נכון להיום, מקננים בישראל אלפי פלמינגואים שמקורם באזור העיר שיראז.

דוחל שחור

הדוחל השחור נחשב לאחת הציפורים הנדירות בישראל. מקורו ממזרח איראן, והגילוי האחרון שלו הוסיף לאותו קסם של טבע בלתי צפוי, ממש בחצר האחורית שלנו.

פרא

הפרא, תת מין של חמור בר אסייתי, מתגורר בישראל בעקבות פעולות השבה שנעשו במשך השנים. כיום אוכלוסיית הפראים משגשגת במקומות שונים בדרום הארץ, גם כשקיימת מתיחות בשטח בין החקלאים לפראים.

סיכום

המגוון הביולוגי בישראל ואיראן מהווה דוגמה לכיצד טבע יכול לחבר בין תרבויות שונות על אף ההבדלים הפוליטיים והחברתיים. שימור המינים המקומיים והמשותפים הוא לא רק צורך סביבתי, אלא גם הזדמנות ליצור גשרים של הבנה ושיתוף פעולה בין עמים