2025-02-19 18:58:00

שירי ביבס ומשפחתה: סמל להפקרה ולשנאה

הסיפור הטרגי של משפחת ביבס

ביום השביעי של חודש אוקטובר, שירי ביבס נראתה בסרטון שבו היא נושאת את ילדיה, אריאל וכפיר, במטרה לגונן עליהם מפני חוויות איומות. התמונה הזו נחקקה בזיכרון הציבורי כסמל של ההפקרה וחוסר האונים שחוותה המשפחה, ומשקפת את המצב הקשה שבו נמצאת החברה הישראלית כיום.

המבט המחריד

המבט בעיניה של שירי הביע פחד בלתי מוסבר, כאילו גילתה במו עיניה שהיא וכילדיה נגררו למצב בלתי אפשרי. בעוד היא מנסה לייצג אהבה והגנה, היה ברור שמשהו טראגי מתרחש סביבה. עד כמה היא ידעה על הסכנות הקרובות? ומתי היא הבינה שאין מי שישיב את ידה לעזרה?

הממשלה ואחריות ההפקרה

התמונה של שירי ביבס הפכה לסמל של חוסר האונים של ממשלת ישראל וצה"ל, אשר נתפסים כאחראים להפקות שכזו. יש צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתספק תשובות מדויקות למשפחת ביבס על הסיבות והנסיבות שהובילו אותם לגיהינום.

מאבק על תשובות

בין האנשים המובילים את המאבק על האמת נמצא אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה, והוא נושא על גבו את הכאב של משפחות רבות כמו משפחת ביבס. במקביל, עינב צנגאוקר, המזכה את מחאה על בנה החטוף בעזה, מדגישה את החשיבות של מאבק זה.

לקחים מהמציאות

בתגובה לאירועים היומיים של ההיסטוריה היהודית, המאמר מדבר על התמודדות עם הטראומה של ה-7 באוקטובר וחשיבות התהליך של חידוש וחיזוק זהותינו. כמדינה, יש לנו את החובה להבין את מה שאנחנו נושאים איתנו.

אי אפשר לשכוח

ההבנה שאין לתקן את הצד השני, שמבוסס על שנאה ורצון להכחיד את ישראל, מדגישה את הקושי של הניסיון ליצור דיאלוג.

קריאה לחשבון נפש

כפי שישראל חיסלה את חשבונותיה עם מתכנני טבח י"א הספורטאים במינכן 1972, יש צורך לפתוח את החשבונות הנדרשים ולהגיע לכל אחד מהמעורבים באירועי ה-7 באוקטובר.

הכאב המתמשך

הכאב של משפחת ביבס הפך לכאב של מדינה שלמה. המחשבות סביב גירוש המציאות והסבל שהן עוברות לא נותנות מנוח לכל מי שמעורב. השאלה העיקרית היא האם נוכל לנחם אחד את השני במהלך קשה זה ואיך נוכל לזכור את אריאל, כפיר, שירי וירדן.

חשיבות הזיכרון

רבים מהישראלים היום מרגישים את הכאב של משפחת ביבס, ועם זה מגיעה ההבנה שלא ניתן להזניח את מה שקרה.

תיוגים רלוונטיים

#משפחתביבס #כאב #היסטוריהיהודית #7באוקטובר #שרותביטחון #וועדת_חקירה