הגיעו עם מגש גרביים, ושאלו אם נרצה: על שרידי מפעל שנסגר, נולד שיתוף פעולה מפתיע

שיתוף פעולה בין תושבי כאוכב אבו אל־היג'א ליודפת

בוקר יום שני בשבוע שעבר, במפעל הגרביים הקטן של יוסוף חג'וג' בפאתי הכפר כאוכב אבו אל־היג'א שבגליל התחתון, נמתח שקט שנשבר לעיתים על ידי נשיאת מכונות סריגה אילמות. תשע מכונות, שמוקפות בעשרות גלילי חוטים צבעוניים, לא פועלות, ומעט מאוד הזמנות מתקבלות בעונה החמה.

לאחר 14 שנה מאז שמפעל הטקסטיל גרבי יודפת נמכר לדלתא ונסגר, נוצר שיתוף פעולה מפתיע בין עובדיו, תושבי הכפר הערבי כאוכב אבו אל־היג'א, לבין חברי קיבוץ יודפת. חג'וג' מספר כי שיתוף הפעולה התחיל כאשר תושבים הגיעו עם מגש קטן ועליו גרביים שסרגו, ושאלו אם מישהו מעוניין לקנות מהם.

מכונת הסריגה ושוק הגרביים בתנודתיות

למרות העונה החמה, חג'וג' לא חדל לעסוק בעבודתו. "ההזמנות פחתו, אבל אני ממשיך לעבוד, כי זה מה שאני אוהב לעשות", הוא אמר, מגהץ בדייקנות גרב שנמצא על שולחנו ומניח אותו בעדינות על קודמו. שוק הגרביים הישראלי עובר תהפוכות משמעותיות, עם ירידה בהזמנות בחודשי הקיץ שהיו בעבר חיזוק יומי.

חזון לעתיד: עיצוב, סיפור וקהילה

מזה מספר חודשים, חברי הקיבוץ ותושבי כאוכב אבו אל־היג'א עובדים על מהלך שיאפשר למיזם הזה להתפתח. "צריך להשקיע בעיצוב, לבנות סיפור ולא סתם לתפור", מרוצה חג'וג'. החזון מושתת על שיתוף פעולה עיצובי ואומנותי שיכול לרענן את שוק הגרביים בעיר ובאזור.

"אנו מאמינים שהכוח שלנו טמון בשיתוף פעולה ובבניה של עולם חדש סביב המוצרים שלנו", הוא מוסיף.

סיכום

לאחר שנים של פעילות מופחתת, שיתוף הפעולה בין תושבי כאוכב אבו אל־היג'א לחברי יודפת מהווה דוגמא מצטיינת לשילוב בין תרבויות. המיזם יכול להציע פתרונות חדשים לבעיות שסבלו מהן תושבי האזור, ובכך ליצור חוויות תרבותיות וכלכליות עשירות בעתיד