נשים שחילקו עלוני חטופים בהרצליה תובעות את השוטרים שאזקו אותן: "מעצר פוליטי"

שלוש פעילות מחאה תובעות פיצויים משוטרים בעקבות מעצרן

בעוד מדינת ישראל מתמודדת עם סוגיות ביטחוניות מורכבות, שלוש נשים פעילות בתחום זכויות האדם הגישו היום (שני) תביעה כספית נגד השוטרים שלטענתן עצרו אותן בניגוד לחוק. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, כאשר התובעות דורשות פיצויים בסך 600 אלף שקלים.

המעצר וכיצד התרחש

ב-12 בספטמבר אשתקד, נכנסו שמרית בורלא, עידית אלכסנדרוביץ ורמה ענב לבית הכנסת בהרצליה, שם הניחו כרוזים לתמיכה בשחרור חטופים. לפי התביעה, הנשים השתתפו באופן קבוע בפעילויות מחאה באזור, והכרוזים שעיצבו נשאו תמונות של חטופים ותמונה של חבר הכנסת יולי אדלשטיין מהעבר, כשהיה אסיר ציון בברית המועצות.

לאחר מכן, עם קבלת הודעה על ההנחות בבית הכנסת, הורה סגן-נציב יניב וולבוביץ ורב-פקד משה קרסקו על מעצרן של הנשים. בתביעה צוין כי "לא היה בסיס חוקי להחלטת המעצר והיא התקבלה בחוסר סמכות", והוסיפו כי השוטרים פעלו מתוך מטרה להרתיע את התובעות מפעולות מחאה נוספות.

תנאי המעצר ותקלות בתהליך

במהלך המעצר, טוענות התובעות כי הן הוחזקו אזוקות בידיים וברגליים במשך כ-nine שעות בתחנת המשטרה. "הן נעצרו כאילו מדובר בעברייניות אלימות, ונעצרו בביתן, דבר שלא משקף את המצב האמיתי", נכתב בכתב התביעה. אחת מהן הייתה אם לילדים קטנים שנאלצה לחזור לביתה בנוכחות שוטרים כדי להיעצר.

העוולות שנגרמו לטענת הנשים מוערכות כמעצר פוליטי שמטרתו הייתה להפחיד ולהשתיק את פעולותיהן. בנוסף, נמתחה ביקורת על השוטרים, ששתי מהתובעות היו בנות יותר מ-60.

עורכי הדין והכנה להמשך ההליך המשפטי

התובעות מיוצגות על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט ותומר ויסמן ממשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', ועורכי הדין רלי לשם ונחשון שוחט ממשרד מיתר. העורכים טוענים כי מפקדי התחנה ידעו על פי סרטוני האבטחה כי לא נעברה עבירה כלשהי.

המשטרה נדרשה לתגובה, אך טרם התקבלה. עם זאת, במערכת המשפטית נמסר כי חקירת מח"ש בנושא טרם הסתיימה, אף שהתיק נגד הנשים נסגר מחוסר אשמה.

נראה כי קבוצת הנשים אינה מהססת להילחם נגד מה שהן חוות כמעצר לא חוקי, ואף מפנות אצבע מאשימה לעבר בעלי השררה שבחרו בשימוש בכוח כדי לשמור על שקט בשיח הציבורי