מפקד הכיבוי המיתולוגי של הצפון נהרג בתאונה: "סיכן את חייו במאות זירות"

מסירות מתמדת להצלה וביטחון משפחת דוקטורמן התאבל על אובדנה

שלמה דוקטורמן, לוחם אש מוערך מהצפון, נהרג בתאונת דרכים סמוך למושב כפר קיש, המקום שבו נולד והתגורר. הוא הובא למנוחות הסמוך ליום הולדתו ה-65, כשהוא משאיר אחריו אשה, אורלי, וארבעה ילדים וחמש נכדות. משפחתו ציינה כי דוקטורמן הקדיש את מרבית חייו להצלה ולביטחון הציבור.

קריירה מרשימה בכבאות והצלה

דוקטורמן נולד בקריית שמונה להורים שורדי שואה שנסעו לארץ וייסדו את ביתם בגליל. לאחר גיוסו לצנחנים ולחימתו במלחמת לבנון הראשונה, עבר דוקטורמן לשירות בכבאות והצלה. במשך השנים צבר ניסיון רב במגוון תפקידים, ביניהם מפקד משמרת ומפקד צוות. הוא היה מזוהה עם קריית שמונה, והגיע ראשון לאירועים מסוכנים, שם סיכן את חייו במאות זירות.

סיפורי גבורה

בין הסיפורים המזעזעים מהשרות שלו, מתבלט מקרה בו חילוץ תינוק מבית בוער בצפת. ההורים של התינוק שהו בבית הכנסת, ודוקטורמן פרץ לתוך הלהבות והצליח לחלץ את התינוק בתעוזה על מנת להציל אותו.

אחרי השגרת החיים – מלחמה וחזרה למילואים

כשלוש שנים לאחר שיצא לגמלאות, דוקטורמן החל להתנדב במילואים כמוביל טנקים. לאחר פרוץ הלחימה ב-7 באוקטובר, הוא הוקפץ לבסיס התובלה הצפוני ושירת יותר מ-400 ימי מילואים, פעמים רבות בזירות חמות כמו עזה ולבנון. בתו סיפרה כי אף נפצע מרסיס בעזה, אך סירב להתפנות, תוך שהוא מתעקש להמשיך במילוי המשימות.

החיים במושב ובתרומה לקהילה

במהלך שנותיו, דוקטורמן היה פעיל במושב כפר קיש, שם שימש כאחראי על בית הכנסת, סייע במציאת פתרונות למשפחות במצוקה, ופעל למען הקהילה המקומית. בני משפחתו תיארו אותו כאדם מלא אנרגיה ואופטימיות, שאהב את החיים וחתר תמיד לעזור.

שכול וכיבוש כאב

אלמנתו, אורלי, הדגישה את משמעות המשפחה בחייו של דוקטורמן, ואמרה: "חיינו 40 שנים מאושרות יחד. המשפחה היא כל עולמו". בני המשפחה מביעים כאב עמוק על אובדנם ומגייסים את זכרו כדי להמשיך את לפיד הנתינה וההקרבה שהוא סימל.

המשפחה מתכננת לערוך טקס זיכרון במושב, שבו יוכל להיזכרו של דוקטורמן כתזכורת לפועלו ולערכיו.