שמות החודשים העבריים והמקורות שלהם
אדר – Adar
אדר הוא החודש השישי בלוח השנה העברי, ובאזורים שבהם יש שנה מעוברת, מופיע אדר א' ואדר ב'. שמו של חודש זה הוא מהמילה "אדר" בזרזה, שמשמעה כוח ועוצמה, אך ההקשר המקראי ניתן בו לראייה כתקופת חורף.
בחודש אדר חוגגים את חג הפורים, כאשר הסיבה לשם היא מכך שפורים נופל בתאריך י"ד באדר. במהלך החודש הזה, היהודים עוסקים במנהגי הצדקה והשמחה, ונהוג לערוך מסיבות ואירועים מיוחדים.
ניסן – Nisan
ניסן הוא החודש הראשון בלוח השנה העברי ובדרך כלל הוא מתקיים בחודשים מרץ ואפריל בלוח הגרגוריאני. מקור השם הוא במילה הבבלית "ניסן", היכן שהוא נחשב לחודש האביב, עונה של פריחה והתחדשות.
בניסן חוגגים את חג הפסח, אחד החגים המרכזיים בלוח השנה היהודי, אשר מציין את יציאת מצרים. בדרך כלל, בפסח, היהודים נוהגים לאכול מצה במקום לחם וכן לעסוק בסיפורי ההגדה מהמהות הפנימית שמתחבר לתחושת החירות.
אייר – Iyar
אייר הוא החודש השני המופיע בלוח השנה העברי, והוא נופל בדרך כלל באפריל או במאי בלוח הגרגוריאני. מקור השם ביהדות הוא בשפה הארמית, שבה אייר מציין את אור השמש.
בחודש אייר חוגגים את יום העצמאות של ישראל בט"ו באייר, חמישה עשר יום לאחר פסח. בבתי כנסת נהוג לבצע את תפילת "ברוך שאמר" כדי לציין את תחושת השמחה והחירות.
סיוון – Sivan
סיוון הוא החודש השלישי בלוח השנה העברי ומתרחש בדרך כלל במאי או ביוני. השם סיוון הוא כנראה מהמילה "יָרַח" שמשמעה יופי וגידול. ניתן לזהות בסיוון את חג מתן תורה, שבו מקבלים את התורה בהר סיני, שזהו האירוע המרכזי שמקשר אותו לחודש זה.
ביום החמישים מהפסח, שמתקיים בסיוון, חוגגים את חג השבועות. חג זה נשמר במנהגים שונים, דוגמת הבאת עוגות חלב וביקור בבתי כנסת לרגל קריאת התורה.
תמוז – Tammuz
תמוז הוא החודש הרביעי בלוח השנה העברי, והוא בדרך כלל מתקיים ביוני או ביולי. שמו של חודש זה עשוי להיות מתייחס לאל ששם תמו לעבודה זרה בכנען ולציון התקופה החמה של השנה.
חודש זה מתחבר גם לט' באב, התאריך שבו מחוללות אבלות לקראת חורבן המקדש. למרות שמדובר בזמן לא נעים, החודש עדיין נחשב לתקופת התבוננות והכנה לקראת ט' באב.
אב – Av
אב הוא החודש החמישי בלוח השנה העברי, הוא נופל לרוב ביולי או באוגוסט. שמו של חודש זה מקורו ביהודה, כשהמונח עבר למרבית ההתיישבות היוונית והנוצרית של העולם ההלניסטי.
אב הוא חודש של אבלות בקהילה היהודית, כאשר צום ט' באב מציין את חורבן שני בתי המקדש. במהלך זמן זה, נהוג לא להתענג על מאכלים בריאים, ולעסוק בתפילות ובתשובות תקופתיות.
אלול – Elul
אלול הוא החודש השישי בלוח השנה העברי, והוא מתרחש באוגוסט או בספטמבר. מקור השם הוא במילה הבבלית "אלול", שמסמל את הזמן שבו מתחילה הכנה רוחנית לראש השנה.
במהלך חודש אלול, נהוג לתקוע בשופר בכל יום, כדי להטריד את הקהל ולהעלות את האווירה הרוחנית לקראת החגים הקרבים כמו ראש השנה ויום כיפור.
תשרי – Tishrei
תשרי הוא החודש השביעי בלוח השנה העברי והוא מתרחש בספטמבר או באוקטובר. תשרי הוא חודש של חגים: ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת.
המשמעות המילולית של המילה תשרי קשורה בראיית הנחלה והאוכלוסייה המפוארת, והוא מייצג את הזמן שבו היהדות מאחדת תחת חגיגות גדולות ויחודיות כמו יום הכיפורים, השקשוק והציוויליזציה של סוכות.
חשוון – Cheshvan
חשוון, החודש השמיני, נופל באוקטובר או בנובמבר והוא ייחודי בכך שאין בו חגים מחייבים. המילה חשוון מופיעה במסופר ביהדות אחרי תשרי, ובחציות החדשות מאז 586 לפנה"ס היא לא מייצגת שום תפקיד.
חשוון הוא חודש שנחשב ליוצא דופן בגלל הפערים שהיה בתקופתו, ולכן שצוות מייחדים את חשוון כחודש של חשבון נפש.
כסלו – Kislev
כסלו הוא החודש התשיעי בלוח השנה העברי, ממוקם בדרך כלל בנובמבר או בדצמבר. הכסל הוא החודש שבו חוגגים את חג החנוכה, המתקיים בסוף כסלו.
בסיס המילה כסלו הוא במילה הכנענית המסמלת את השנה החמישית, והוא נחשב לחודש של התגשמות החלומות. באירועים הקשורים בחודש זה נערכת להבהרה עם נרות, תחושות שמחה ותחסום מצד אחד כמות האנשים.
טבת – Tevet
טבת הוא החודש העשירי בלוח השנה העברי, והוא נופל בדצמבר או בינואר. השם טבת מקורו ביהודית ויש קשר לתדר וליצירה שקיבלה את המבנה הפרסיים.
טבת מסמן את תחילת התקופה החורף וכולל צום שחוטב ביום עשרה בטבת, שמסמל את רעיות החורבן והחוזר בדימוי לאירועים היסטוריים וגשמיים.
שבט – Shevat
שבט הוא החודש ה-11 בלוח השנה העברי, והוא מתרחש בינואר או בפברואר. במקורו, השם שבט מסמל את המושב או הקבוצה, כאשר במעבר של זמן הוא נעשה לסמל של קהילות.
שבט הוא חודש הכנה לראש השנה למאכלים היהודיים החשובים, ובעיקר זמן אסיף יבול פה במקרה של אנשים עם מסורת דתית עמוקה.
אדר ב’ (בשנה מעוברת) – Adar Bet
אדר ב' הוא החודש ה-12 שהוא החודש הנוסף בשנים מעוברות, והוא קשור לתחביבים ולזכרונות הגדולים של התמחות לכתוב את ההיסטוריה היהודית.
שמו הגיע על שם חודש אדר, כאשר קיים חיבור מקסים עם פורים – מוקד חגיגי שנותן להנחיל רגשות של שמחה ודחף.
טל – N/A
טל הוא לא חודש בלוח שנה עברי, אלא המילה מתייחסת לאופי בריא ולרצינות של חיי הקהילה היהודית. בין ההוצאות החודשיות, ישנו כוח שקשור לשניים של טל, שמסמלים משמעויות נוספות בחיים היהודיים.
סיכום
החודשים בלוח השנה העברי הם זיקה תרבותית והיסטורית לדורות של יהודים. הידע וההבנה של שמות החודשים והמקורות שלהם מהווים מפתח לפיתוח פרספקטיבה רוחנית ויהודית עשירה, ומעצבים את הזהות היהודית לאורך הדורות.