המלחמה המשפטית בהאג: עדויות קשות נגד התובע הראשי כרים חאן

מעצר בעקבות לחצים פנימיים

תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, נתקל באשמות חמורות של תקיפות מיניות, המובילות לחקירה חיצונית עצמאית בעקבות לחצים פנימיים. חאן הודיע לאחרונה על כוונתו להוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפני ציבור המעלה שאלות רבות בנוגע למניעיו של חאן והקשרים האפשריים בין ההאשמות שהוגשו נגדו לצעד זה.

עדויות על תקיפות מיניות

על פי תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל", עוזרת צעירה, עורכת דין ממלזיה, העידה כי חאן כפה עליה יחסי מין במספר הזדמנויות במהלך נסיעות עבודה. העוזרת ציינה כי נשארה בתפקידה על אף ההטרדות, מחשש לפרנסתה ולצורך במימון טיפולים רפואיים של אמה החולה. היא אף טוענת כי חאן ניסה לשבש את החקירה ולמנוע ממנה להגיש תלונה.

בעדותה, היא מתארת שלוש תקיפות שונות, כאשר ברקע נמצאת העובדה שהן התרחשו במהלך נסיעות עבודה רבות.

הסערה הפוליטית בעקבות צו המעצר

ההחלטה להוציא צו מעצר נגד נתניהו עוררה סערה פוליטית ותקשורתית בעולם. היא נתפסת כהצעד הראשון בהיסטוריה של בית הדין המכוון נגד מנהיג נבחר במדינה דמוקרטית בעלת ברית של המערב. חאן פעל תחת לחץ כבד מצד פעילים פרו-פלסטינים ומדינות מהעולם המתפתח, שדרשו ממנו לנקוט פעולה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

תחושות בתוך ה-ICC

גורמים בכירים ב-ICC מתחו ביקורת על עיתוי ההחלטה להוציא את צו המעצר, ובספק אם מדובר בצעד שנועד לחזק את מעמדו של חאן באירגונו, כאשר הוא נתון ללחצים פנימיים וחקירה במקביל. חאן הודה שיש לו קשרים עם הממשלות המערביות, אך סירב להתפטר מתפקידו.

תגובות והשלכות

גורמים דיפלומטיים בישראל רואים בתחקיר אישוש לכך שההחלטות בבית הדין אינן מבוססות על שיקולים משפטיים טהורים אלא על לחצים פוליטיים. משרד ראש הממשלה לא הגיב רשמית לדיווחים, אך גורמים המקורבים לנתניהו העבירו מסר כי "הדברים מדברים בעד עצמם".

לאור החשיבות והשפעת האירועים על האמון במוסדות בינלאומיים, ההשלכות המשפטיות והפוליטיות של החקירה עשויות להיות משמעותיות.

בסופה של התקופה, משבר זה מביא לתהיות באשר לעתידו של בית הדין הבינלאומי והאמון בו