מחקר חדש חושף את הרגלי התזונה של המגלודון

תגליות חדשות על טורף ימי עתיק

מחקר חדש שפורסם ב-Earth and Planetary Science Letters מציע תובנות חדשות על הרגלי התזונה של הכריש הפרה-היסטורי הענק אוטודוס מגלודון. התוצאות מצביעות על כך שהמגלודון, טורף ימי מהתקופה המיוקנית והפליוקנית, נהנה מתפריט מגוון יותר ממה שחשבו עד כה.

ניתוח השיניים הידועה

צוות בינלאומי של מדענים, בראשות ד"ר ג'רמי מקורמק מאוניברסיטת גיתה בפרנקפורט, ביצע אנליזות על ההרכב האיזוטופי של אבץ בשיני המאובנים של המגלודון. "המגלודון היה גמיש מספיק כדי להתקיים על יונקים ימיים ודגים גדולים, הן מראש שרשרת המזון והן מרמות נמוכות יותר, בהתאם לזמינות," הסביר ד"ר מקורמק.

החוקרים גילו כי המגלודון צד דגים גדולים בנוסף ליונקים ימיים ומיני כרישים אחרים, והכייף היה שהוא תפס את ראש שרשרת המזון עם גמישות אקולוגית מסוימת.

דרישות קלוריות מרובות

המגלודון, ששחה באוקיינוסים בין 23 מיליון שנה לשלושה מיליון שנה, יכול היה לגדול עד 24 מטרים ולשקול בין 30 ל-40 טון. דרישת הקלוריות שלו הייתה עצומה, עם צורך מוערך של כ-100 אלף קלוריות ליום.

כדי לקבוע את סוגי המזון שצרך, החוקרים בדקו איזוטופים שונים של אבץ בשיניים, דבר המאפשר להסיק על מיקומו בשרשרת המזון.

תובנות מהמחקר

באמצעות ניתוחים של שיניים ממדגמים שנלקחו מגרמניה, החוקרים גילו כי דג הספרוס, הניזון מצדפות וחלזונות, שוכן ברמה הנמוכה ביותר בשרשרת המזון. למרות שהתבצע תהליך חסר חסמים של גמישות תזונתית, המגלודון לא הצליח לשרוד עד ימינו.

גורמים כמו זמינות מזון, טמפרטורות הים ותחרות עם מינים כגון הכריש הלבן המודרני נחשבים כגורמים שתרמו לדעיכתו.

ד"ר קנשו שימאדה, פליאוביולוג מאוניברסיטת דה-פול בשיקגו, ציין כי "אפילו 'טורפי-על' אינם חסינים מפני הכחדה."

גישור בין המידע ההיסטורי והמדעי מצביע על חידושי דעת חשובים אודות חיים ושמות של טורפים ימיים בעבר, ומסייע להבין את השפעות השינויים האקולוגיים לאורך ההיסטוריה