משבר תקציבי במשרד האוצר: העברת כספים לבתי ספר חרדיים יוצרת סערה משפטית

רקע להעברת הכספים

בשבוע שעבר נפתח דיון בבג"ץ אשר העלה סוגיה חמוצה הקשורה להעברת מיליארד שקלים למוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה. על פי הממצאים, הכספים הועברו בטרם קיבלה ועדת הכספים את אישורה, וזו לא הפעם הראשונה שבה נטען כי מדובר בנוהג מקובל במשרד האוצר.

תגובות בדיון המשפטי

הדיון בבית המשפט העליון, אשר עסק בעתירה של סיעת יש עתיד וחברת הכנסת נעמה לזימי, העלה שאלות מהותיות בנוגע לחוקיות ההעברה. שופטת העליון, יעל וילנר, קבעה כי מדובר בדיון "דמה" שממשיך להתמקד בהעברות כספיות שכבר בוצעו, והגדירה את המצב כ"עבודה בעיניים".

יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, טען במכתב לחשכ"ל כי "90% מהכספים הועברו בפועל באישון לילה", והאשים את ממשלת ישראל בניהול "מפעל עברייני פורע חוק".

התגובה ממשרד האוצר

מנגד, תשובת החשכ"ל יהלי רוטנברג לא איחרה לבוא. הוא טען כי העברות כספים אלו נעשו במקרים שבהם יש חובות מחייבים למדינה, כמו תשלומי שכר וכספים הנוגעים למערכת הביטחון. רוטנברג הסביר כי השאלה אינה צריכה להיות מופנית לגורמי החשב הכללי, אלא לגורמים היוצרים את המציאות הפוליטית והכלכלית בה פועלים במשרד.

הבעיות המבניות במערכת התקצוב

הסוגיות המשפטיות והפוליטיות שמלוות את העברת הכספים חושפות בעיות מבניות עמוקות במשרד האוצר. הסדרה שיטתית של "סיכומים תקציביים" מאפשרת למשרד לעקוף את האישור הנדרש מוועדת הכספים. בעיה זו נובעת במידה רבה מהפער שבין התקציב המאושר לבין התקציב המבוצע, שמהווה כמעט 20% במקרים מסוימים.

המסקנות

כעת, השאלות מהדהדות במסדרונות משרד האוצר – כיצד ניתן להבטיח שהמשאבים הכספיים יתנהלו בצורה שקולה וחוקית? על הממונה על התקציבים החדש, מהרן פרוזנפר, והחשכ"לית הבאה, מיכל עבאדי בויאנג'ו, כעת להתמודד עם המצב המורכב ולאזן את הצרכים הממשלתיים עם חובות החוק.

בעקבות הסוגיה הלוהטת, יזדקקו גורמי המקצוע במשרד האוצר למחשבה מעמיקה על תהליכי העברת הכספים כדי למנוע סערות נוספת בעתיד.