השפעת השמות הגיאוגרפיים על דעות קדומות במהלך מגיפת הקורונה

מבוא

עם פרוץ מגיפת הקורונה בשנת 2020, השמות שהוקצו לנגיף ולמחלה הגבירה את הדעות הקדומות והאשים את מדינות מסוימות בהפצת המגפה. הכינוי "נגיף סין" שימש בתקשורת ובסביבת הציבור, והוביל לתגובות גזעניות כלפי אזרחים בני צריכה סינית.

השפעת השמות הגיאוגרפיים

בחודש פברואר 2020, ארגון הבריאות העולמי (WHO) אימץ את השם COVID-19 למחלה, במטרה להימנע משמות המופיעים על בסיס גיאוגרפי. למרות זאת, בעקבות הופעת גרסאות חדשות של הנגיף, שמות כגון "בריטי" או "דרום אפריקאי" המשיכו לשמש ולגרום להרס דעות הקדומות.

מעבר לשמות ניטרליים

במאי 2021, WHO הציג סיווג מבוסס אותיות יווניות, כגון אלפא, בטא ודלתא, במטרה לעודד מסגור ניטרלי וחסר הפניות גיאוגרפיות. מחקר שפורסם ב-JCOM הצביע על כך שלמרות המעבר המהיר לשמות ניטרליים, ההשפעות החיוביות תועדו כמוגבלות.

ממצאי המחקר

החוקרת לוסי קמפבל ערכה ניתוח של דיווחי התקשורת האוסטרלית בין מאי ליוני 2021, לאחר ההכרזה על השינוי בשמות. לפני ההכרזה, כמעט 70% מהמאמרים התייחסו לשמות גיאוגרפיים, בעוד שלאחר מכן, השמות החדשים כיסו מעל 70% מהסיקור. עם זאת, היא הבחינה כי השפעת המסגור הגיאוגרפי המשיכה להתקיים, והשפיעה לרעה על אנשים שמרביתם לא עברו שינוי.

מסגור שלילי

על פי קמפבל, התקשורת האוסטרלית המשיכה להשתמש בכותרות ובמאמרים אזכורים גיאוגרפיים, המוגבלים בתחושת איום וייחוס שלילי. הממצאים מראים את אתגרים בהפחתת הסטיגמה בעקבות שינוי השמות, וההשלכות המתמשכות מספקות דרישה להמשך מחקר במטרה לפתח אסטרטגיות תקשורת יעילות במקרי מגיפה.

סיכום

חשיבות הרחבת המחקר בתחום זה קיימת כדי לפתח כלים ודרכים משותפות לתקשורת נאותה בעת מגיפות Future – כלים שיכולים לסייע במניעת ההשלכות השליליות שראינו במקרה של COVID-19.

המחקר מדגיש את הצורך להבין ולהפחית את השפעות השמות הגיאוגרפיים על דעות קדומות, ולמצוא דרכים חדשניות לתקשורת בהקשרים אלו