עונש חסר תקדים בתוניסיה: העליב את הנשיא – ונידון למוות

הרקע המשפטי והעונש

בית משפט בתוניסיה גזר עונש מוות על סאבר שושן, בן 51, לאחר שמצא אותו אשם בפוסטים בפייסבוק שהיו נתפסים כפוגעניים כלפי נשיא תוניסיה, קייס סעיד. העונש החריג מהווה עדות נוספת להידרדרות השלטונית במדינה, שאחרי מהומות האביב הערבי ב-2011 נחשבה להבטחה דמוקרטית.

השופטת קבעה כי שושן הורשע בשלושה סעיפים חמורים: ניסיון להפיל את השלטון, העלבת הנשיא והפצת מידע כוזב ברשת. לדברי השופטים, הפוסטים של שושן "עודדו אלימות וערערו את הסדר הציבורי", תוך הפרת חוק העונשין התוניסאי בחוק הסייבר שנחקק ב-2022, המכונה "צו מספר 54".

עורך דין ושדר של חופש הביטוי

עו"ד אוסאמה בות'לג'ה, המייצג את שושן, הביע זעזוע מהגזר דין, והדגיש כי מדובר באדם פגיע מבחינה חברתית. שושן, אב לשלושה, סובל מנכות קבועה כתוצאה מתאונת עבודה ונמצא במעצר מאז ינואר 2024. עורך הדין הוסיף כי רוב התוכן ששושן פרסם היו העתקות מפוסטים אחרים. "הוא לא עבריין סדרתי," ציין.

באופן כללי, גורמים במערכת המשפט והזכויות החברתיות טוענים כי העונש נועד לשדר מסר של פחד לתושבים ולהשתיק קולות ביקורתיים בציבור.

השפעת חוק "צו 54"

הגזר דין מצטרף לגל הולך וגדל של עונשים כבדים המוטלים על אזרחים בעטיה של פעילות ברשתות החברתיות, במקביל לריכוז סמכויות השלטון של הנשיא סעיד מאז יולי 2021. מאז חוקק "צו 54", נכבשה חופש הביטוי בתוניסיה תחת מתקפות של העונש למי שפורש כ"חדשות כוזבות".

דוברים רבים מציינים כי עונש המוות על פעילות מקוונת המזוהה עם האופוזיציה מהווה תקדים מסוכן, שעשוי להחמיר את מדיניות הדיכוי במדינה.

תוניסיה בעידן חדש

תוניסיה, אשר נחשבה לסמל לתקווה דמוקרטית במזרח התיכון בעקבות האביב הערבי, נמצאת בעידן של הידרדרות בזכויות האזרח ובחופש הביטוי. ההחלטה להטיל עונש מוות על שושן נתפסת כשלב נוסף במעבר לשלטון ריכוזי, כאשר הנשיא סעיד מתבסס כשליט בלעדי ורודן במובנים רבים.

פעילי זכויות אדם מזהירים כי השפעת גזר הדין תהיה לא רק על שושן אלא גם על הציבור הרחב, תופעה שלא נראתה בתוניסיה מאז 1991, ומזכירה את התקופה החושך של שלטון הדיכוי במדינה.