העברת התקציבים לשב"כ היא מסר לאזרחים הערבים: פחות עתיד, יותר חשד
רקע והקשר
מאמרו של ג'קי חורי, שפורסם ב"הארץ", עוסק בהעברת תקציבים לשירות הביטחון הכללי (שב"כ) ומסביר את ההשלכות הביטחוניות והחברתיות על האזרחים הערבים בישראל. המאמר מציג את הקשר בין התקצוב שניתן לשב"כ לתחושות של חוסר אמון וחשדנות כלפי הקהילה הערבית במדינה.
ההשלכות של התקצוב
חיזוק השלטון והגברת החשד
חורי מציין כי העברת התקציבים מביאה עימה את התחושה כי השלטון מתייחס לאזרחים הערבים כאל חשודים פוטנציאליים. במקום להשקיע בתכניות שמציעות עתיד טוב יותר למטרות חברתיות וכלכליות, המדינה בוחרת להשקיע בכוחניות ובביטחון, מה שגורם לרבים להסיק שאין ציפייה לשיפור מצבם.
תחושת ניכור
נראה כי הגברת התקציבים לשב"כ תורמת לניכור בין אזרחי ישראל הערבים לבין המערכת המדינתית. חורי מסביר כי התחושות הללו עשויות להוביל למאבקים חברתיים חדשים ולזעזועים פוליטיים, כאשר התחושה היא שהמדינה מאבדת את אמונה של קהילה חשובה זו ולהגביר חוויות של דחייה.
האופק לעתיד
קריאה לפעולה
חורי סוגר את מאמרו בקריאה לפעולה, לזהות את הצורך בהשקעה אמיתית ומועילה בקהילה הערבית, במקום תקצוב שיביא לחשדנות נוספת. הוא מדגיש את החשיבות של שיח בונה ומשא ומתן עם האזרחים הערבים, במטרה לבנות חברתיות יותר מתואמת.
מסקנות
המאמר מציע מבט מעמיק על ההשקפות והתחושות כלפי אזרחי ישראל הערבים בעקבות ההחלטות הממשלתיות בהקשר לשב"כ. התחושות המועברות משקפות אי נוחות חמה, והקריאה לפעולה מסמנת את הדרך קדימה לתהליך של חיבור ושיתוף פעולה בין החברה היהודית לערבית בישראל.