עלויות המלחמה: האוצר מרוקן את הרזרבה הביטחונית ומקצץ רוחבית את התקציב

תקציב הביטחון בתהליך השתנות

משרד האוצר הניח היום (ה') על שולחן ועדת הכספים של הכנסת בקשה להעביר למערכת הביטחון סכום של 3.7 מיליארד שקל הנמצאים בקופה, אשר נשמרה להתפתחויות ביטחוניות בלתי־צפויות. זאת, בעקבות הגידול הדרמטי בהוצאות מערכת הביטחון, בייחוד בתחום הוצאות כוח האדם, שהחל עוד לפני המבצע הנוכחי באיראן.

שמעון שיא של גיוס מילואים

הגידול בהוצאות נצפה גם לאחר שהממשלה אישרה גיוס שיא של 450,000 אנשי מילואים בעקבות הרחבת הלחימה בעזה. הממשלה הקצתה originalmente 10 מיליארד שקל למטרה זו, אך רוב הסכום נוצל לסתימות חורים בתקציב.

קיצוץ רוחבי המקטין את התקציב

בנוסף, פנה משרד האוצר להוסיף 700 מיליון שקל למערכת הביטחון, סכום שישמש להוצאות ביטחון והוקצה באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה השונים. כל משרד הממשלה יישא בהוצאות בהתאם לחלקו בתקציב.

תקציב לא מספיק למערכה הנוכחית

גורמים לא רשמיים מעריכים כי המערכה באיראן עולה כ-1 מיליארד שקל ביום, כאשר הוצאות מערכת הביטחון נותרות בחריגה של כ-20 מיליארד שקל מהתקציב שאושר. כלומר, הסכום של 3.7 מיליארד שקל לא יספיק לסיים את החשבון.

תהליך פתיחת התקציב

ההכנה לפתיחת התקציב ולפריצת מגבלת ההוצאה נמצאת בעיצומה, אולם מדובר בתהליך חקיקה ארוך שכולל את האישור בכנסת ואתגרים רוחביים בוועדת הכספים. עד שהתהליך הזה יושלם, ההעברות התקציביות אמורות לספק זמן נוסף למימון המערכה הצבאית.

שיח עם המגזר העסקי וההסתדרות

בתוך כך, נמשכים המגעים בין משרד האוצר לנציגי המגזר העסקי וההסתדרות לגבי מתווה סיוע למעסיקים ולעובדיהם. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הביע את התנגדותו הנחרצת למתווה פיצויים שיביא לפגיעה בעובדים במהלך הלחימה.

ההסתדרות הודיעה כי היא לא תקבל מתווה פיצוי שישפיע לרעה על שכר העובדים שיישמעו להנחיות פיקוד העורף.

סיכום

משרד האוצר עומד בפני אתגרים משמעותיים בניהול התקציב הבטחוני לאור המצב הביטחוני והשפעותיו המיידיות על המשק והעובדים בישראל.

עקוב אחר ההתפתחויות במצב ואת השפעתן על התקציב הציבורי, שוק העבודה והחיים היומיומיים של אזרחי ישראל