פרשת סגן הדר גולדין ז"ל: חטיפה, סבל והחזרה המורכבת

סיפור החטיפה

ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, במהלך הפסקת אש יזומה של 72 שעות, התרחש אירוע טרגי במהלכו חטף ארגון חמאס את סגן הדר גולדין ז"ל. במהלך מבצע של כוח מסיירת גבעתי ברפיח, שבו פיקד רס"ן בניה שראל ז"ל, הותקף הכוח על ידי מחבלים שיצאו ממנהרה תת-קרקעית. בקרב נהרגו שראל, סמ"ר ליאל גדעוני וגולדין.

המנהרה כזירה לידי חמאס

חטיפתו של גולדין התבצעה בתוך מנהרה שבה החזיקו אותו המחבלים במשך יותר מעשור, והפכה לקלף מיקוח אסטרטגי בידיהם. זהו ייצוג ברור למאבק המתמשך על שליטה במנהרות ברצועת עזה ובמערכת התת-קרקעית, שמהווה חלל נפרד מבחינת שלטונית.

הראיות והמרדף

סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, הוביל מרדף נועז במנהרה במטרה למצוא ראיות שיאשרו את מותו של גולדין. פעולות אלו סייעו לקבוע כי גולדין לא היה בחיים לאחר החטיפה, אף שגופתו נשארה בשבי.

החזרת הגופה

בנובמבר 2025, במסגרת הסכם בין ישראל לחמאס, הושבה גופתו לקבר ישראל, מביאה לסיום חודשים ארוכים של ייסורים למשפחה ולמדינה. החזרת גולדין מהווה סמל למאבק על ערכי צה"ל והחברה הישראלית.

השפעת המנהרות על החזרת חללים

האירועים סביב חטיפתו של גולדין מדגישים את הצורך בשליטה תת-קרקעית ברצועת עזה. כל עוד חמאס שולט במרחב זה, הוא ימשיך להחזיק באישון חשוב מעין זה גם בעתיד.

הפרדוקס התת-קרקעי

במהלך מלחמת "חרבות ברזל," דווח כי גופתו של גולדין מוחזקת במנהרה ברפיח, כשהיא נוגדת את ההיגיון של שליטה עילית של צה"ל באזור.

סיכום

סיפורו של סגן הדר גולדין ז"ל מציב באור ברור את הדילמה המורכבת שמציבה המנהרות בשדה הקרב מול צה"ל ואת מערכת היחסים המורכבת בין הצדדים.

תגובות

סיפורו של גולדין הוא עדות לחוסן האנושי ולהקרבה שנדרשת במהלך קונפליקט ממושך. החזרה המורכבת שלו מסמלת לא רק סיום – אלא גם שיעור חשוב בהבנת עלויות המאבק.

תגים: הדר גולדין, חמאס, מנהרות, צה"ל, חטיפה, החזרת גופה, ישראל.