בנק ישראל עונה לסמוטריץ': בנקים יוכלו לסרב לתת שירות למי שהוטלו עליו סנקציות

טיוטת הוראה חדשה לניהול סנקציות

הפיקוח על הבנקים בישראל מפרסם טיוטת הוראה לבנקים, המיועדת להנחות כיצד עליהם לפעול במקרה של סנקציות אישיות המוטלות על יהודים תושבי יהודה ושומרון על ידי האיחוד האירופי. המפקח על הבנקים, דני חחיאשווילי, מסביר כי התוכנית מכוונת לעצב מדיניות ברורה עבור הבנקים במקרים כאלה.

עמדת שר האוצר

מכתב ששלח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למפקח על הבנקים, שבו הוא מתנגד למדיניות "אפס סיכון", מדגיש את המחיר שגובים הסנקציות על אזרחים ישראלים שומרי חוק. סמוטריץ' טוען כי לא ייתכן שהבנקים יתעלמו מלקוחותיהם ויסרבו למתן שירותים בעקבות חשש מסנקציות. הוא קורא לבנקים לפעול בצורה אחראית ולהתחשב בלקוחותיהם.

שימוש בסנקציות ככלי אכיפה

לטיוטת ההוראה נכתב כי בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בסנקציות כלכליות כאמצעי לחץ והרתעה בזירה הבינלאומית. סנקציות אלו, שמוטלות על ידי מדינות זרות וארגונים בינלאומיים, עשויות להשפיע על יחידים, גורמים עסקיים וגופים פיננסיים.

אי הימנעות גורפת ואפשרות סירוב

הטיוטה מדגישה כי בנק ישראל מעוניין להבטיח שבנקים יספקו שירותים בנקאיים הוגנים ללקוחותיהם, גם כאשר הם מושפעים מהטלת סנקציות. עם זאת, הבנקים מתבקשים להיערך ולגבש נהלים לבחינת סיכונים בהפרת סנקציות, ובמצבים מסוימים, ניתן להם רשות לסרב למתן שירותים, אך זאת לא בדרכים גורפות.

סיכונים והשלכות

המפקח על הבנקים מציין כי כאשר בנק מדלג על משטרי הסנקציות, הוא עלול להיחשף לסיכוני ציות, הלבנת הון, מימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. המסמך קורא לבנקים לנהל את הסיכונים בצורה מאוזנת, ללא הימנעות מוחלטת ממתן שירותים.

סיכום

בהתאם להנחיות החדשות, הבנקים בישראל יתמודדו עם מציאות שבה הם נדרשים למצוא את האיזון בין שמירה על ניהול סיכונים אחראי לבין שירותים ללקוחותיהם, תוך התחשבות בשיוך שלהם למדינות או ארגונים המוטלים סנקציות