האם מאי גולן מקדמת אוכלוסיות הלהט"ב?

השרה גולן והפער בין הצהרות למדיניות

בשבועות האחרונים, עם התקרבות מצעד הגאווה, הגיעו חששות בקהילה הגאה בישראל בעקבות דברי השרה לשוויון חברתי, מאי גולן. חלק מהציבור שסבור היה שגולן תנהל מדיניות פרו-להט"ב נוכח את האכזבה כשלא זכה לראותה משמיעה דברי תמיכה באירועים המרכזיים של שבוע הגאווה.

בהצהרותיה, גולן מתארת את תפקיד המשרד לשוויון חברתי כמוסד שמטרתו לקדם שוויון ופיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים, אך בהתבטאויותיה כלפי ארגוני הקהילה הגאה, נראה שהיא רואה בהם אויבים. המצב עורר שאלות רבות לגבי הכוונות האמיתיות של משרד השוויון החברתי בראשותה.

מדיניות סותרת והשלכותיה

במהלך כהונתה, המדיניות שמובילה גולן ממשיכה להרתיע תומכי זכויות הלהט"ב. תחת ממשלתה, גולן הובילה למקרים שבהם סמלים רשמיים הקשורים לקהילה הוסרו מאירועים ציבוריים, בעוד שהתקיפות נגד חברי הקהילה הפכו לחמורות יותר. יש המרגישים כי המדיניות שמתקיימת במשרד שלה פועלת לבלום ולא לקדם את זכויות חברי הקהילה.

"חיים נורמליים" טוענים רבים, הם אך ורק פן אחד של הקהילה. ישנם גם מרחבים אפלים יותר שבהם להט"בים חיים בהסתר, נתקלים באלימות ובאפליה, ותהליך ההכרה בזכויותיהם עדיין רחוק מלהיות מושלם.

השפעת המצב על המצעד ותודעת הציבור

ביום המצעד, כשמניפים דגלים צבעוניים, הקהילה לא תהא רק הסיפורים המהדהדים לאחר שבוע מוצלח. הם מצעדו עבור כל מי שחי בחשש במהלך השנה – אנשים שהמאבק לדימוי ציבורי ולזכויות יסוד אינו מושלם עבורם, ומהווה עדות לכך שהעבודה עבור שינוי עדיין נמשכת.

משמעות הדבר, היא שהשררה המוקנית לגולן ובן גביר מחזיקה במשהו רחוק ממדיניות מתקדמת אשר תטיב עם הקהילה. במקום לקדם, גולן לא מפרסמת שום מסר ממשי להבטחת עתיד טוב יותר בעבור כל המדוכאים.

בהתחשב בשינוי האיטי של מצב זכויות הלהט"ב, ההבנה היא שהמאבק לא תם, ובידי הציבור עומדת ההחלטה להיאבק למען שינוי, גם כאשר הממשל מושך לאחור.

מחשבות סיכום

בסיכומו של דבר, שאלת הקידום של אוכלוסיות הלהט"ב במשרד שמוביל מאי גולן נותרת פתוחה לתהיות ושאלות רבות. האם האמונה בשוויון ובזכויות תזכה לעדכון בהנהגת המשרד או שמא תישאר על כנה כמדיניות שמובילה לדרכים חסרות רחמים? התשובות לכך חלוקות, אך הציבור והקהילה הגאה לא מתכוונים להפסיק להיאבק עד שיביאו לתוצאה הרצויה