חיזבאללה קרס אבל לא מת: הסכנה הבאה כבר בפתח
ביקורת על מצב לבנון וארגון חיזבאללה
בעוד שצה"ל וחיזבאללה לעצור חודשי לחימה ארוכים, הפסקת אש הושגה בחודש פברואר 2025 בתיווך אמריקאי. במאמר זה, ד"ר משה אלעד, מומחה ללבנון, עוסק במעמדם הנוכחי של הארגון והמדינה, חצי שנה לאחר ההסכם.
פרטי ההסכם והאכיפה
ההסכם המילולי, שהתבסס על החלטת מועצת הביטחון 1701 משנת 2006, כולל את נסיגת ישראל מדרום לבנון ופריסת צבא לבנון לאורך הגבול. לפי אלעד, בהתאם להסכם, צבא לבנון חייב להחזיר את כוחות חיזבאללה למערב הליטאני, וההסכם מלווה במנגנון פיקוח וביצוע בראשות ארצות הברית.
שיתוף פעולה בין-לאומי
אלעד מציין את החשיבות של שיתוף הפעולה הנוכחי בין צוותים אמריקאיים הפועלים הן בצפון ישראל והן בבירות, כאשר המידע המודיעיני מוגש בין הצדדים כדי להבטיח אכיפה והגנה על יישום ההסכם.
מאבקים בחיזבאללה
במסגרת הלחימה, המתקפות הישראליות פגעו בתשתיות צבאיות ואזרחיות רבות של חיזבאללה, והכניסו את הארגון למצוקה משמעותית. ישראל מדווחת על אובדן של כ-80% מארסנל הנשק של החיזבאללה. אלעד מוסיף כי חיסולו של חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, נחל בהלם את הקהילה השיעית בלבנון.
המצב האזרחי וההומניטרי בדרום לבנון
לצד ההרס, כ-1.3 מיליון תושבים, רובה שיעים, עזבו את בתיהם, דבר שגרם למשבר הומניטרי חמור, המצביע על חולשתה המבנית של המדינה הלבנונית.
חשש מהקצנה
עם זאת, חיזבאללה לא הושמד לחלוטין. ואלעד מזהיר כי ממשלת לבנון חוששת מחיסולו הצבאי של הארגון, שיכול להוליד גל חדש של התנגדות. הוא מוסיף כי העימות האחרון העמיק את הקרע בין העדות השונות במדינה, וישנם כוחות קוראים לשוב למסלול של חברה מלוכדת.
דרכי פעולה עתידיות
חיזבאללה נמצא בשלב של בחינה מחדש של דרכו בעקבות האיומים על מעמדו הפוליטי. רבים בקרב השיעים קוראים לפירוק הנשק ולהפסיק את המעורבות במלחמות אזוריות.
תפקיד הנשיא ג'וזף עון
נשיא לבנון ג'וזף עון מדגיש את החשיבות שבפרוק חיזבאללה בזהירות, תוך הימנעות מהשפלה שתוביל להקצנה נוספת.
הזדמנויות ופוטנציאל
רחובות לבנון פורצים שיחות על המימוש של הסכם טאיף, שמחייב שמירה על שוויון בין העדות. כדי להבטיח יציבות, יש צורך בשיקום הכלכלה והחוסן החברתי של לבנון.
סיכום
הפסקת האש עשויה לסמן תחילתו של עידן חדש עבור לבנון, בהתבסס על סעיפי ההסכם המיועדים לשקם את הריבונות של המדינה ולהפחית את השפעת חיזבאללה. עם זאת, חשוב לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי בהובלה פוליטית אחראית ובתמיכה של שיפוט בינלאומי למשא ומתן עמוק לשיקום חברתי וכלכלי