פערי השכר בישראל: נתונים חדשים מביטוח לאומי

עדכון משמעותי בעקבות משבר הקורונה

בעקבות משבר הקורונה, המעסיקים בישראל החלו לדווח לביטוח לאומי על נתוני השכר המלאים של כלל השכירים, דבר המאפשר חישוב מדויק יותר של השכר החודשי. המידע החדש נפתח לזמן ניתוחי נתונים רחבים, אשר קודם לכן התבססו רק על סקרי הלמ"ס, שהתרכזו במשרות ולא בשכירים עצמם. התוצאה היא שהשכר הממוצע, לפי ביטוח לאומי, עומד על 14,657שקל לחודש, לעומת 13,514 שקלים לפי הלמ"ס, והמגמה מצביעה על דיוק יתר במדידות האחרונות.

השכר החציוני והפערים

לראשונה מפרסם ביטוח לאומי גם נתון של שכר חציוני, שמצביע על כך שחצי מהשכירים מרוויחים מעליו וחצי מתחתיו, כאשר השכר החודשי החציוני עומד על 10,368 שקל בלבד – ירידה של 30% לעומת השכר הממוצע. הנתונים מאפשרים גם להתבונן בחלוקת השכר לפי עשירונים: עשירון השכר התחתון מרוויח פחות מ-2,482 שקל, בעוד שהעשירון העליון מקבל מעל 30,101 שקל בחודש.

גיל והשפעתו על השכר

אחד מהפרמטרים הראשיים המוסברים את פערי השכר הוא גיל העובדים. בני פחות מ-20 מרוויחים בממוצע 3,032 שקל בחודש, בעוד שבני 20-29 מגיעים לשכר של 8,434 שקל. השכר הגבוה ביותר נמדד בקרב עובדים בגיל 50-59, שם השכר הממוצע עומד על 19,472 שקל, עם ירידה קלה לקראת גיל הפרישה.

פערים מגדריים והשפעות כלכליות

באמצעות הנתונים החדשים, ניתן להסיק מסקנות על פערים מגדריים בשוק העבודה: 46% מהנמצאים בחמישה העשירונים הנמוכים הם נשים, בעוד ששכיחות הגברים בעשירונים הגבוהים המרשימה, שם ישנם 174% יותר גברים מנשים. במהלך השנה האחרונה, במיוחד בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נראה כי שכר הממוצע עבור מי שנותרו בעבודתם עלה, תוך ירידה נצפית במספר המועסקים.

ענפים כלכליים ושכר

מבחינת הענפים, קבוצות העבודה שעומדות בראש רשימת השכר גבוהות כוללות "אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר" (30,284 שקל) ו"מידע ותקשורת" (27,823 שקל). לעומת זאת, בעבודות שירותים ואוכל, השכר הממוצע נמוך מאוד ועומד על 6,119 שקל.

ערים בישראל לפי שכר

גם בעיריות נרשמים פערים משמעותיים בשכר השכירים. הערים הגבוהות בשכר כוללות את רעננה (21,534 שקל), הרצליה (21,473 שקל) וכמובן תל אביב (20,655 שקל). מנגד, הערים שנמצאות בתחתית הרשימה, בעיקר עם אוכלוסיות חרדיות וערביות, כוללות את מודיעין עילית (7,841 שקל) ובני ברק (9,073 שקל).

בעקבות הנתונים האלו מתגלה תמונת מצב מורכבת על פיה השכר בישראל מחולק לא רק לפי משרות, אלא גם לפי גיל, מגדר ומיקום גאוגרפי, דבר המצביע על פערים כלכליים שדורשים התייחסות מדויקת יותר