אהבת מרים וישועתו של משה: פרשת בהעלותך

הסיפור המוזר של מרים

בפרשת השבוע, בהעלותך, נכללת הסיפור המוזר שבו מרים, אחותו של משה ואהרון, נענשת על כך שדיברה לשון הרע (דיבור רע) על אחיה משה. על פניו, קשה להבין את הסיפור. מרים חשה רק אהבה כלפי אחיה הצעיר. לפי חז"ל, היא זו שעודדה את הורי משה להתאחד, לאחר שנפרדו מתוך יאוש בעקבות גזירת פרעה להכות את כל התינוקות היהודיים. מרים ענתה על חוסר האמונה שלהם, ויצאה כנגד חוסר המכוון שבקרבם, והסבירה שעליהם להמשיך לנסות להביא ילדים. בסופו של דבר, הם התברכו בבן יפה, משה.

ההמתנה למושיע

הוריו של משה, עמרם ויוחבד, ניסו להסתיר את הילד ככל שאפשר, וכאשר זה לא היה אפשרי עוד, הם הניחו אותו בתיבת גומא על נהר הנילוס וחיכו לכך שצור הנפלאות יעזור להם. חובתנו להמתין בהתפללות, מבלי לנסות להשפיע על לוח הזמנים של ה' – סבלנות בשירות ה' היא מידה נדרשת. התערבות משפחתית זו זכתה להוקרה, כאשר בת פרעה ראתה את התיבה ולקחה את משה כילד מאומץ.

החטא של השוואה שגויה

לאחר ששמעה על כך שמשה נפרד מאשתו, ציפורה, העלתה מרים שאלות. היא ואהרון שוחחו על כך שכאשר מדובר במשיח, אי אפשר להבין את החלטותיו כאשר הם לא יודעים את כל העובדות. הכתוב מכיל שורות בהן הם שואלים "האם רק למשה דיבר ה'?" (במדבר י"ב:א'). לפי פרשנות חז"ל, מדובר בבעיות של פרופורציות וברור שישנה הבדל בין רמת הנבואה של מרים ואהרון לבין זו של משה.

הייחודיות של נבואתו של משה

על פי הרמב"ם, נבואתו של משה רבינו נבדלת לא רק בתדירות אלא גם באיכות. נביאים אחרים נדרשו מעבר למצב של חוויה מרהיבה ונשמעים לפעמים כקונקרטיים, תוך כדי שמשה יכול לדבר עם ה' מבלי שתהיה הכנה על דיבורו.

הלקח מהשיחה

העונש שמוטל על מרים מדגיש את החומרה של לשון הרע. למרות שהה intentions לא היו רעות, נדרש להיזהר בדברים שאנחנו אומרים על אחרים, במיוחד כאשר מדובר באנשים רוחניים גדולים. מרים ואהרון לא התרשמו מרמת הנבואה הייחודית של משה ולא חשבו שיש מקום לשאול על החלטותיו.

אנו לומדים שיעור על כבוד והערכה הדדית, וחובה לנו להיות זהירים לפני שאנו מבקרים את מעשיהם של מנהיגים רוחניים.

סיום

בסיום התפילה אנו מבקשים מה' "אלוקי נצור לשוני מרע" – עשו את הצעד להימנע מדיבור רע על אחרים. עלינו לשאול את עצמנו בתהליך השיפוט שלנו: האם אנו יכולנו לנהל את המצב במו ידינו?

שבת שלום!