ישראל מדגימה שיבוש מנוהל: עקרונות לניהול בעידן של אי-וודאות

תקיפה מתוכננת בטהראן

כחצי שעה לאחר חצות, האורות שהאירו את השמיים מעל טהראן עוררו תחושות חזקות ברחבי העולם. הפגיעות החזקה במתקן נפט סמוך לטהראן לא הייתה תקיפה מפתיעה, אלא יש שיגידו אחת מהפעולות המתוקשרות ביותר בזירה האזורית בעשור האחרון. ישראל, שהייתה מוכנה לפעולה, הצליחה להפתיע את העולם לא במימוש הצעד, אלא בדרכי הניהול שלו.

תכנון מוקפד והמנעות מהסלמה

התקיפה, שהייתה ממוקדת בתשתיות צבאיות ובכירי מערך האיומים, זוהתה כתהליך שיבוש מדויק ומבוקר. ישראל לא פעלה מתוך לחץ אלא בחכמה, תוך תכנון ותיאום מדוקדקים. למרות התקיפות החזקות של איראן לעבר מטרות אזרחיות בישראל, ישראל לא עמעמה את תגובתה ועשתה זאת בצורה מאוזנת, ללא הידרדרות למלחמה כוללת.

תחושת שליטה בתוך כאוס

האירועים בשטח הדגימו הבדל משמעותי בין שיבוש שנערך באופן מושכל לבין תהליכים שאיבדו שליטה. השקט שבו התקבלו ההחלטות, תיאום בין הזרועות השונות של הממשלה וההימנעות מהצהרות דרמטיות תרמו ליצירת תחושת שליטה גם במציאות כאוטית.

לקחים לאסטרטגיה ניהולית

לאחר הנעשה בטהראן, ברור כי אי הוודאות אינה רק מזל אלא תנאי יסוד שיש להבין ולנהל. היכולת לפעול תחת לחץ כשהכול מדווח בזמן אמת וגם להשאיר את התגובות מאוזנות ומבוססות על תכנון, היא מיומנות חיונית. המידע צריך להיות מנוהל בהירות, שקיפות אינה חולשה אלא נכס אם היא מתבצעת נכון.

מסר למקבלי החלטות

לגופי קבלת ההחלטות בישראל ולאנשי המנהיגות, המסר הוא חד: אל תחפשו שליטה באירועים עצמם, אלא בקצב הניהול שלהם. תכנון מסודר של אופי התגובה יכול לייצר יתרון תודעתי משמעותי.

ישראל הדגימה השבוע כי שיבוש, כאשר מנוהל נכון, אינו כאוס אלא כלי שניתן להשתמש בו לא רק בתגובה אלא גם להגדרת כללי המשחק החדשים