שיבוש מקצבים ביולוגיים בגיל ההתבגרות עלול להשפיע על המוח

מחקר חדש באוניברסיטת מקגיל

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מקגיל מציע כי שיבוש השעון הפנימי של הגוף במהלך גיל ההתבגרות יכול לשנות את האופן שבו המוח מגיב לגורמי סיכון הקשורים להפרעות מוח מסוימות. מחקרים קודמים הדגישו את הקשר בין זיהום של האם במהלך ההיריון, כמו שפעת, לבין הסיכון של הילד לפתח מצבים כמו סכיזופרניה והפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

השפעת דפוסי השינה

דפוסי שינה לא סדירים, אשר לעיתים קרובות מהווים סימן לשיבוש הקצב הצירדי, מתקשרים גם הם להפרעות אלו. החוקרים חשפו עכברים לזיהום לפני הלידה וכן לשיבוש קצב צירדי בגיל ההתבגרות, באמצעות חשיפה לאור מתמשך. הממצאים הצביעו על כך שכל גורם השפיע באופן עצמאי על הפרמטרים הנחקרים, אך השילוב ביניהם גרם לשינויים נוספים בזיכרון, בחרדה, בהתנהגות החברתית ובפעילות הגנים באזורים במוח הקשורים להפרעות.

"אמנם יש צורך במחקר נוסף, אך ממצאינו מראים כי אנשים שנחשפים לגורמי סיכון מרובים עשויים להיות צריכים להיות מודעים במיוחד למקצבים היומיים שלהם," כך אמרה טרה דלורמה, הסופרת המובילה במחקר.

השפעות בלתי צפויות

מעניין לציין כי ההשפעות המשלבות לא תמיד החמירו את התוצאות. "הנחנו שההשפעות יהיו תוספות, אך במקרים מסוימים, שיבוש במקצבים ביולוגיים הפחית למעשה את השפעת הזיהום לפני הלידה," ציינה ניקולה סרמקיאן, סופר בכיר ופרופסור במחלקה לפסיכיאטריה של מקגיל.

גיל ההתבגרות – תקופה רגישה

החוקרים התמקדו בתקופת גיל ההתבגרות מאחר שהיא נחשבת לתקופה רגישה במיוחד להתפתחות המוח. "מתבגרים נחשבים לפגיעים. השעונים הפנימיים שלהם נוטים לרוץ מאוחר יותר מאשר שאר האוכלוסייה, אך הלימודים עדיין מתחילים מוקדם. חשיפת ערב למסכים ואור מלאכותי יכולה לעכב עוד יותר את המקצבים הביולוגיים שלהם, מה שמוביל למה שאנחנו מכנים 'ג'ט לג חברתי'," הוסיף סרמקיאן.

אי ההתאמה בין השעון הפנימי של הגוף לבין לוחות הזמנים היומיים נקשרה למגוון בעיות בריאותיות. צוות המחקר, כולל פרופסורים לפסיכיאטריה וחוקרי דאגלס, חוקרים כעת את השינויים הגנטיים שזיהו בעכברים כדי להבין כיצד הם עשויים לתרום להבנת התפתחות המוח האנושי