התקפה של ישראל על איראן: מלחמה כנגד הגרעין

מבצע צבאי מחושב

ב-13 ביוני 2025, ישראל פתחה במתקפה ישירה ומתמשכת על איראן, במסגרת מבצע צבאי רב-ממדי. מבצע זה סימן את שיאן של שנים רבות של בניית כוח אסטרטגי, הערכות מודיעין ואזהרות שלא נענו.

למה עכשיו?

כדי להבין את העיתוי של המבצע, יש להכיר בדחיפות הגוברת במערכת הביטחון הישראלית במהלך השנה שקדמה לו. איראן האיצה את תוכנית העשרת הגרעין שלה וגם עובדת על פיתוח נשק בקצב מדאיג. יתרה מכך, היא הפכה לחסינה יותר להרתעה, והתחזקותה בתחומים אסטרטגיים היוותה איום ממשי עבור ישראל.

לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהשפיעה על החשיבה האסטרטגית הישראלית, הובן כי איומים קיומיים לא ינוהלו בהמשך בעמימות. השילוב של העשרת אורניום ללא פיקוח וההתנגדות האיראנית הותיר לישראל ברירה אחת בלבד – פעולה צבאית.

אופי התקיפה

עיקרון ההפתעה

המערכה הוגדרה על ידי עיקרון צבאי מכריע אחד: הפתעה. ישראל השיקה את התקיפה במטרה לצמצם את יכולת התגובה של איראן, תוך שהיא מבקשת לערוף הן את ההנהגה והן את התשתית המבצעית שלה. הפעולות שננקטו כללו פירוק מערכות הגנה אווירית מרכזיות איראניות חודשים לפני פתיחת המתקפה.

הגנת העורף והנחישות הנחוצה

אחת התורפות הקשות ביותר עבור ישראל היא העורף המאוכלס בצפיפות. האיום הממשיך מצידם של משגרי טילים וכטב"מים איראניים מהווה לחץ תמידי. נטרול משגרי הטילים היה יעד מרכזי במבצע, מכיוון שמזעור נפגעים ושיבוש כלכלי אינו רק מטרה הומניטרית, אלא חיוני לחוסן הלאומי.

פגיעה במתקני הגרעין

לב הסיפור של התקיפה היה במתקני הגרעין של איראן. ישראל התמחתה באופן ממוקד בהתקפות על מתקנים קריטיים, על מנת לצמצם את יכולתה של איראן להעשיר אורניום ולפתח נשק גרעיני.

הניסיון שהוביל למבצע

אזהרות שלא נענו

ישראל השקיעה שנים רבות במאמצים למנוע מלחמה על ידי העברת איום צבאי אמין. מטרת ישראל הייתה להבהיר כי ההשלכות הצבאיות של פעולות איראן אינן תיאורטיות אלא מעשיות. ישראל ניסתה לגייס דיפלומטיה, אך השפעתה נתקלה בקירות התרבות במזרח התיכון, שם איום נחשב לאמין רק כאשר הוא מתממש.

התמודדות עם איומים

לקחים מהעבר

אויביה של ישראל עשויים לחיות באשליה בנוגע למצב המודיעיני והצבאי של ישראל, דבר שעלול להוביל לטעות בחישוב. הטעות בהערכת יכולות ישראל התרחשה בעת תקידת חמאס, שממנה ישראל למדה שיעור קשה. איראן נאלצה להכיר כי ישראל הגיבה חזקויות משבר זה כאשר הציעה התקפה מחושבת.

המאבק נמשך

אף על פי שההצלחות עד כה משמעותיות, ישראל נותרה רחוקה מהמטרה המלאה: פירוק הנכס הגרעיני של איראן. מתקן החשוב בפורדו עדיין עומד על כנה, והמאבק ידרוש נחישות מתמשכת.

עקרון הריבונות הישראלית

למרות התמיכה האמריקנית, ההחלטה לתקוף הייתה של ישראל בלבד, ובכך הודגש עקרון יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. ישראל מבינה, שלמרות שותפויות אסטרטגיות, היא תלויה בכוחות וביכולות שלה, במיוחד כאשר מדובר בביטחונה.

מסקנות לעתיד

ישראל לא רואה במלחמה פתרון אלא אלטרנטיבה הכרחית. מטרתה הנוכחית היא למנוע מאיראן את היכולת להפיק נשק גרעיני באופן קבוע. הסכם שיינקט בטרם עת עשוי להותיר רגע לפני אם שיקום הכוח הגרעיני של איראן.

במהלך המאבק, ישראל תמשיך לפעול בגבולות היכולת שלה, חוברת עם שותפותיה האזוריות, ומתקדמת לקראת פתרון מדיני שיסיים את האיום הקיומי שנשקף מאיראן